Chafetz Chaim on Sifra, Tazria Parashat Yoledet, Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ד) תשב. על דמי טהרה:
המקשה בתוך שמונים. שנשתהה הולד אחר חבירו שני חדשים וחצי; אחד נגמרה צורתו באמצע שביעי, ואחד נגמרה לסוף תשיעי:
טהורין. דכל תוך מלאת הוי דם טוהר:
עד שיצא הולד. יצא הולד טמאה לידה:
ומה אם במקום שהחמיר. בשאר יולדת בדם שופי שלפני הולד דהיינו כשעומדת בימי זיבות ושפעה בשופי [היינו שלא בקושי] כרגילתה ושפעה ג' ימים קודם שילדה הויא זבה:
היקל בשופי שלאחר הולד. בשופעת בימי טהרתה ואפילו עומדת בימי זיבות הקיל עליה שהדמים טהורין:
מקום שהיקל בקושי שלפני הולד. אם עומדת בימי זיבות וקשתה ושפעה דמים מחמת ולד היקל עליה שאינה זבה:
אינו דין שנקל בקושי שלאחר הולד. שאם קשתה מחמת לידה שניה ושפעה דמים שהן טהורין:
דיו לבא מן הדין. כגון קושי של תוך מלאת שאנו למדים מקושי שלפני הלידה:
להיות כנדון. כקושי שלפני הלידה:
אבל טמאה טומאת נדה. פי' אם קשתה בימי נדה נדה:
הרי אנו משיבים אותך בלשון אחרת. שלא נלמוד קושי שלאחר הולד מקושי שלפני הולד דהכא הוא דאיכא למימר דיו בקושי שלאחריו להיות כקושי שלפניו שהרי ממנו אנו למדים. אלא הכי גמרינן: מקום שהיקל בשופי שלאחריו אינו דין שנקל בקושי שעמו, שעם השופי דהשתא יליף בקושי שלאחריו דטהור לגמרי וליכא למימר ממה היקל מטומאת זיבה כדקאמר:
דיו לבא וכו'. שהרי סוף סוף הקל וחומר אינו נידון אלא מכח קושי שלפניו כדקתני ומה במקום שהחמיר בשופי שלפני הולד היקל בקושי שעמו: