Chafetz Chaim on Sifra, Tazria Parashat Yoledet, Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(א) הכי גרסינן יכול אף ללידה ולזיבה תביא וכו'. ובפרק ב' דכריתות פריך "אלא מעתה אכלה חלב וילדה הכי נמי דאינה מביאה אלא קרבן אחד?!" (פי' היכי סלקא דעתך שיהיה לשניהן קרבן אחד הלא ענין אחר הוא) "אלא אימא הכי יכול אף על הלידה שלפני מלאת ועל הלידה שלאחר מלאת תלמוד לומר זאת". ופירושו, אחר שאמרנו למעלה תורת היולדת ריבויא הוא – ליולדת כמה ולדות דסגי בקרבן אחד יכול שנרבה להצטרף גם אלו שני הלידות לקרבן אחד. תלמוד לומר זאת דהוא מיעוט למעט באופן זה ואף דדרשו כבר לעיל בריש פרק ג' לבן לחייב על כל בן ובן, אתא חד לריבויא דאפילו היה זה בחד עיבור שנתעברה בתאומים אלא שנשתהה הולד שני ונולד לאחר מלאת וסלקא דעתך דכחד דמי. קמ"ל. (גמרא דף י.):
לזכר או לנקבה להביא וכו'. דהאי "או" יתירא הוא דהוה ליה לומר "לזכר ולנקבה" ואתא לרבות לידה אחרת שאינו לא זכר ולא נקבה:
סנדל וכו'. עיין לעיל בריש הפרשה הלכה ו':
אין אומרים לה ללוות. ד"ידה" כתיב:
ולא לעסוק באומנותה. שתרויח כדי שתביא הקרבן בעשירות ד"לא תמצא ידה" משמע דכיון שעתה אינה יכולה להביא קרבן עשיר, תביא קרבן עני:
צורכין. היינו נסכים שלו:
תלמוד לומר די שה. דהוה ליה לכתוב "לשה" וכתב "די שה" משמע כל הענינים הצריכין לשה: