Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 13
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ג) אתה למידו בכל דרכים שיש בו. כלומר אם בבנין אב אתה למידו אין אתה יכול ללמוד אלא מה שהוא דומה לו לגמרי אבל מסקנא בכלל ופרט אתה למד וכעין הפרט אתה מרבה אף על פי שאינו דומה לפרט לגמרי:
שחלק מגעה ממשאה. שעל ידי מגע אין נטמא הבגדים שעליו, מה שאין כן במשא:
את מיעוט מי חטאת. היינו שאין בהן כדי הזייה. ולפי זה קשה מהו שמסיים שחלק מגעה ממשאה הלא במיעוט מי חטאת אין מטמא במשא כלל. והגורסים כך דחקו עצמן דקאי רק אמרכב והוא דוחק גדול. ויותר נכון כגרסת הגר"א (וכן גרס גם כן הזית רענן) "את רוב מי חטאת" והיינו שיש בהן כדי הזייה דאז על נגיעה אינו מטמא בגדיו שלבוש בהן מה שאין כן כשנושאן. וכן הדין במרכב הזב:
כשהוא אומר בכל לרבות משכב ומושב. כצ"ל. [הגר"א. והשמיט מיעוט מי חטאת שהלא אין שוה מגעו למשאו דאינו מטמא במשא]:
ששוה מגען למשאן. היינו דבשניהן הדין דמטמא אדם לטמא בגדים:
ופרים. פר כהן משיח ופר העלם דבר של צבור ופר יום הכפורים:
שהן מטמאין במשא. היינו שהן מטמאין בגדים שעליהן כשנושאין אותן ואף על פי שאין מטמאין במגע וקרא מתיבת "טמא" מרבינן להו דהנכנס למקדש או אכל קודש חייב:
והגר"א גריס בהדיא "שלא במגע" [והיינו דכל הדברים מיירי שנגע בהטומאה ונכנס למקדש וזה לא מיירי כשנגע בהן אדם שהן אינן מטמאין אדם]:
וכשהוא אומר בכל דבר טמא [היינו מתיבת "דבר". כן משמע מהגר"א] לרבות הסככות. אילן המיסך על הארץ ויש טומאה תחת נוף אחד מהן ואין ידוע לאדם והלך אדם תחתיהן ונכנס למקדש חייב:
והפרעות. אבנים הפרועות והיוצאות מן הגדר הסמוך לבית הקברות ונפל תחת אחת מהן ואם הלך תחתיהן ונכנס למקדש חייב לר' יהודה:
והקרי. היינו שנגע בקרי, דהגם דאינו מטמא רק במגע ולא במשא, מכל מקום ריבה בהו קרא דחייב כשנכנס למקדש:
דברי ר' יהודה. אבל לרבי עקיבא לא מחייב על סככות ופרעות כי אין הנזיר מגלח עליהן ורבי עקיבא סבר לה כר' יהושע דכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אין חייבין עליה על ביאת מקדש, והכי איתא בנזיר (דף נו:) (הראב"ד):