Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 18
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ג) אחד לחטאת ואחד לעולה. קרא יתירא דהא כתיב בתריה "והקריב את אשר לחטאת ראשונה וגו'", והוה מצי למכתב "והקריב אשר לחטאת ראשונה וגומר":
שתקדים חטאת לעולה. היינו בשעת הקדשה שיקדיש החטאת קודם לעולה:
הכי גרסינן ד"א שממין חטאת יביא עולה (הגר"א). שאם הביא חטאתו תור לא יביא עולתו בן יונא אלא תור ממין החטאת. וכן אם הביא חטאתו בן יונה. ונפקא זה מדכתיב "שתי תורים" משמע דתרוייהו יביא ממין התורים או מבני יונה אי מייתי מינייהו:
יביאו יורשים עולתו. ואף על גב דהך עולה לכפרה אתיא ואין כפרה לאחר מיתה – אפילו הכי קרבה לאחר מיתה. ועיין בפרק קמא דקידושין (דף יג:) בפלוגתא דשמואל ור' יוחנן, ומשמע שם דלתרוייהו נפק דין זה מסברא ולא צריך קרא. ולפי זה ברייתא זו אסמך דין זה אקרא דאחר שהביא חטאת יביאו אחר כך עולה אבל לא מיתורא:
הואיל ושנים באים. שתי הפרידות:
תחת חטאת. במקום חטאת בהמה שיש לו להביא בעשירות:
יהא שנים חטאת. והא דכתיב "ואת השני יעשה עולה" – אימא האי למצוה ואי אייתי שניהן לחטאת שפיר דמי:
תלמוד לומר אחד לחטאת. לעיכובא: