Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 23
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(יב) כלי הלח. קערות ומזרקות לדם וליין ולשמן:
מדות היבש. שתי מדות של יבש היו שם - עשרון וחצי עשרון. עשרון למדידת כל המנחות וחצי עשרון לחצות בו מנחת חביתי כהן גדול, מחציתה בבקר ומחציתה בערב:
ואין כלי הלח וכו'. עיין בזבחים (דף פח.) בגמרא:
אלא בקודש. בעזרה:
שיהא נותנן מבוא השמש. שמצוה לכתחלה [אם לא הקריבן ביום] ליתנן תיכף אחר שקיעת החמה ויהיו על מוקד של המזבח כל הלילה:
דברים שהם ראוים ליקרב בלילה. כגון אברים ופדרים של העולה ופדרים של שאר קרבנות:
דברים שהם ראוים ליקרב ביום. כגון הקומץ וכולי דנפקא לן מביום צוותו דכל הקרבנות אין קרבין אלא ביום ולא יצא מאותו הכלל אלא איברים של עולה וחלבים של שאר קרבנות:
והעצים. כגון שאחד התנדב קרבן עצים:
ומנחת נסכים. שבאין עם הזבח דהזבח קדשן והרי הם כמוהו דדוקא ביום. לאפוקי בנסכים הבאים בפני עצמן דקרבין אף בלילה (תמורה יד, ב):
שמעלן מבוא השמש. בגמרא פריך והא אמרת דרכו ליקרב ביום?. ומשני לא תימא מבוא השמש אלא עם בוא השמש, דהיינו רגע אחת קודם שקיעה שימשול בו האור ומיד קולטו המזבח שלא יפסל בלינה:
ת"ל זאת תורת העולה. ריבה כל הלילה אכן אלו צריך ליתנן קודם שקיעה: