Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 23
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(טז) לאש המזבח הפנימי. גחלים של קטורת שהם על המזבח הזהב:
אלא ממזבח החצון. ולא יביא מן ההדיוט כמו שמביאין למזבח החצון אם כבתה האש שלו:
ת"ל אש המזבח וגו'. דהאי "המזבח" יתירא הוא דביה קיימינן. אלא לרמז בו דאש של המזבח הפנימי תוקד בו ומניה ילפינן ביומא (דף לג.) דהיו עושין מערכה בכוון בשביל זה על מזבח החצון:
אש מחתה. היינו הגחלים שמביא לפני ולפנים להקטיר עליהן הקטורת ביום הכפורים ואש של מנורה להדליק בהיכל בכל יום:
תן אש במזבח הפנימי. דכתיב "יקטירנה" ואין הקטרה בלא אש:
ממזבח חוצה להם. והוא מזבח הפנימי הסמוך למנורה וחוצה לה שהוא משוך קצת לצד פתח ושולחן ומנורה לפנים הימנו כדמוכח ביומא (דף לג:):
ת"ל אש תמיד תוקד וגו'. יתירא שכבר כתיב "מוקדה" ברישא. אלא ללמד אש שנאמר בה "תמיד" (והוא של מנורה שנאמר בה "להעלות נר תמיד") אף היא מעל המזבח החצון תוקד:
מה להלן בסמוך לו. דהיינו ממזח החצון שהוא סמוך לפנימי:
אף כאן. שהוא נוטל גחלים למחתה להכניס לפני ולפנים יטול ממזבח הפנימי שהוא סמוך לו ולא ממזבח החצון שהוא רחוק ממנו:
הוי אומר זה מזבח החצון. פירוש: איזה מזבח שיש לחלק בו מה ממנו לפני ה' שהוזקק הכתוב לומר "מלפני השם" הוי אומר זה מזבח החצון ויטול ממנו מצד מערבי דאילו הפנימי כולו לפני ה' הוא שעומד בהיכל:
ואין כולו להשם. צ"ל "ואין כולו לפני השם" [הגר"א כלשון הגמרא]: