Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 13
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(יג) בית שמאי אומרים ילקה בחסר ויתר. פי' ביום אשמתו זהו יום הגזילה שנאשם בו וסברי ב"ש שאם כיחש יתן כשעת הגזילה וכן אם ניתוסף שייך להנגזל:
ובית הלל אומרים כשעת הוצאה. מבית הבעלים (דאז הוא יום גזילתו) בין לחסר שיצטרך להשלים ובין ליתר שהוא שייך להגזלן ולענין פקדון משעה ששלח בה יד דאז נעשה גזלן עליו וחייב באונסין והיא שעת הגזילה שלו לחסר וליתר. וע"כ אם נטענה אצלו אחר כך בגיזות או נתעברה אצלו וגזזה וילדה – הגיזות והולדות שלו ואינו משלם אלא כשעת הגזילה ואם היתה באותה שעה מעוברת ואחר כך נתרוקנה משלם כאותה שעה והיינו ביום אשמתו:
רבי עקיבא אומר כשעת התביעה. ס"ל דהפקדון נחשב כגזילה משעה שיתבענו בבית דין ויכפור בו ואף על פי שלא שלח בו יד וכן אם שלח בו יד עד שלא תבעו אינו נעשה גזלן עד שיתבענו דכתיב "ביום אשמתו". ובי דינא הוא דמחייב ליה אשמה, פי' חיוב תשלומיין. ולענין דינא הלכה כבית הלל: