Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ח) אבל אמרו וכו'. מסקנא דמלתא דלעיל היא והכי קאמר לא שהורו בהעלם מצוה כולה שאמרו אין נדה בתורה אלא כך אמרו יש נדה בתורה אבל הבא על שומרת יום כנגד יום (היינו דאחד עשר יום שבין נדה לנדה – ימי זיבה הן, ואם ראתה בהן דם יום אחד או שני ימים – דינה לשמור יום אחד בטהרה וטובלת וטהורה, וביום שאחר ראייתה נקראת "שומרת יום") פטור ולאו דוקא אלא שאמרו דזה מותר:
והנה בגמרא אמרינן דאם ההוראה היה בדבר שהצדוקין מודין בו לאיסור לאו הוראה היא וקפריך הגמרא הא נמי הא כתיב "וספרה לה" מלמד שסופרת אחד לאחד אלא כגון דאמרי זבה לא הויא אלא ביממא דכתיב "כל ימי זובה" (ויקרא טז, כו):
אבל המוציא מרשות לרשות. שאמרו מותר להושיט מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים בדיוטא אחת:
ומרשות היחיד לרשות הרבים. היינו על ידי זריקה, דאי הוצאה ממש הא כתיבה "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי". וכן לענין השתחואה, לאו דעקרו לכולה מילתא דהשתחואה דהא כתיב "לא תשתחוה לאל אחר" והוי דבר שהצדוקין מודין בו אלא דאמרו אין השתחויה אלא בפישוט ידים ורגלים, הא השתחואה שלא בפישוט ידים ורגלים שריא:
יכול יהו פטורין. כלומר אימא איפכא, דלא מיחייבו אלא בעקירת כל הגוף אבל בקיום מקצת ובטול מקצת יהו פטורין ד"דבר" כולה מלתא משמע:
ומשני תלמוד לומר דבר ולא כל הגוף בגמרא מפרש מאי משמע ומשני יליף דבר דבר בגזירה שוה מזקן ממרא דכתיב שם "כי יפלא ממך דבר וגו' לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך", מה להלן מן הדבר ולא כל הדבר אף כאן דבר ולא כל הגוף: