Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Section 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(יא) לא מצות המלך ולא מצות ב"ד. פירשתי לעיל פרשה א' פסקא ה':
מצות האמורות במשיח ובעדה ובנשיא. שכולם הם דוקא על דבר שזדונו כרת כדלעיל בכל חדא מינייהו, עיי"ש:
הן מצות האמורות כאן. ביחיד דכתיב בעכו"ם תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה – הוקשה כל התורה לעכו"ם, מה עכו"ם דבר שחייבין על זדונו כרת אף כל דבר שחייבין על זדונו כרת הוא דשגגתו חטאת והא דתלי יחיד במשיח ועדה ונשיא לאו דמינייהו קא יליף אלא משום דאינהו כתיבי ברישא וכבר נתפרשו כל חד בדוכתיה משום הכי כי מטא לפרשת יחיד קתני דהאי נמי הכי דיניה:
ממצות ולא כל המצות פרט לשמיעת הקול וכו'. לכאורה הכונה דהני לא מייתו עלייהו חטאת קבועה אלא הרי הן בעולה ויורד כמפורש בסמוך. והקשה הראב"ד לא ידעתי לאיזה דבר מיעט אותם הרי למטה הכתיב לזה פרשה בפני עצמה שהן בעולה ויורד. עוד הקשה על מה שאמר בסמוך "מלמד שהוא מביא אשם תלוי" למה איצטריך קרא זה הרי יש לזה פרשה בפני עצמה. ואפשר דהא דקאמר פרט לשמיעת הקול וכו' היינו דבאלו אינו מביא אשם תלוי על לא הודע, והיינו דמסיים "ואשם מלמד שהוא מביא אשם תלוי", ר"ל דוקא בעניננו וכדעת חכמים בפ"א דכריתות דאשם תלוי הוא דוקא על דבר שזדונו הוא חטאת קבועה. ואף דשם בגמרא יליף רבא מדרשא אחרת, האי תנא יליף ממצות ולא כל מצות (זית רענן):