Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 21
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(א) וכפר עליו הכהן מה תלמוד לומר. אסיפא דקרא קאי דכתיב "על שגגתיו אשר שגג" והוא מיותר שהרי בחטאת לא כתיב כן אלא "וכפר עליו ונסלח לו" אלא לרבות שאם בא לידו ספק חלב וכו' בהעלם אחת שהוא חייב על כל אחת אשם תלוי אחד מדלא כתיב שגגותיו שמע מינה על כל אחת צריך כפרה בפ"ע:
בא לפניו וכו'. היינו שבא לפניו ספק חלב ולא נודע לו כלל (לא ידיעה ודאית ולא ידיעת ספק) ובא לפניו עוד פעם אחת ספק חלב ואחר כך נודע לו על שתיהן ידיעת ספק, מנין שאין חייב אלא אחת. תלמוד לומר "אשר שגג", פירוש - ריבויא הוא לכל השגגות שיתכפרו כלום בכפרה אחת ומסתברא לאוקמי הכתוב על אופן זה משום שהוא בשם אחד:
בא לפניו ולא ידע ובא לפניו ולא ידע. כצ"ל:
[ודע דהגר"א גריס ברישא דברייתא "מנין אתה אומר שאם בא לפניו ספק חלב ולא ידע ספק חלב ולא ידע מנין שאין חייב כו' רבי אומר מנין כשם שמביא כו' תלמוד לומר על שגגתו" כצ"ל. וטעמו שחיסר רישא דברייתא וגם מה שגורס בדברי רבי "ת"ל על שגגתו" – כבר כתבתי לעיל בפרשה י"ב משנה ג' דהיכא דהוי שמות מחולקין נפקא שם בברייתא מדכתיב "ועשתה אחת" לחייב על כל אחת ואחת וממילא אייתר ליה לרבי הדרש ד"שגגתו" לחייב על כל אחת היכא דהוי שם אחד וידיעת ספק בינתיים]
כשם שמביא חטאת על כל אחת. מסיק ר' יוחנן בכריתות (דף יח.) דהכי קאמר כשם שאם היתה ידיעה ודאי ביניהם היו חלוקות לחטאות כן על ידיעות ספק שביניהם חלוקות לאשמות: