Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 11
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ב) קודש קדשים להתיר וכולי. דקודש קדשים יתירא הוא דהא כתיב בפרשה קרח "לכל מנחתם וגו' קודש קדשים" ועל כן דרשו להתיר מנחת ישראל שיהא שיריהם נאכלין לכהנים דהיינו כל שהוא קודש קדשים יהיה לאהרן ולבניו לאכילה:
ופריך וכי מנין יצאו. כלומר מנין יצאו לאסור שיהא צריך קרא להתיר. ומשני מכלל שנאמר (בפרשת נסכים) "כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח נחוח להשם" שאם רצה לרבות ירבה:
והגר"א הגיה שצ"ל שאם רצה להביא יביא, ופירושו דממקרא זה ילפינן (מנחות קד, א) שמתנדבין נסכים אף בלא קרבן דקרא יתירא הוא דהא לעיל מיניה כתיבי כל דין נסכים ועל זה קאמר דאו אינו אומר וכולי – היינו דאי לא כתב רחמנא קדש קדשים לרבויי להתיר מנחת ישראל הייתי אומר דהאי קרא אינו בא לרבות שיכול לנדב נסכים בלא קרבן ורק ללמד שיהא מנחת ישראל נתונות אף השיריים לגבי אישים והוי דרשינן קרא הכי "כל האזרח" דהיינו ישראל הזכרים "יעשה ככה" כמנחת נסכים שכולה כליל כך יעשה "את אלה" מנחת נדבה "להקריב אשה וגו'". ועיין בקרבן אהרן שמגיה גם כן הגירסא באופן אחר. וגירסת הגר"א מתיישב יותר:
של גרים טעות סופר דמהיכא תיתי למעטינהו וצ"ל של עובדי כוכבים וכן איתא בראב"ד: