Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 12
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ד) ושנים לארבעה. והיינו דאמר קרא "פתות אותה" והיינו כל חלה חולק אותה לשנים ואחר כך מאלו השנים יעשה פתים, והם שנים מכל חלק. הרי לך ארבעה:
ומבדיל. כשכופלה משברה עד שיבדיל בכל עוביה של חללה:
מנחת כהנים. שאין בה קמיצה כופל אותה לשנים ושנים לארבעה לקיים מצות פתיתה דתורה אחת לכל המנחות לפתיתה אבל אינו מבדיל שההבדלה הוא בעבור הקמיצה והיא כולה כליל:
ואינו מבדיל. בכל עוביה של חללה:
מנחת כהן משיח. דהיינו מנחת חביתין שכהן גדול מקריב בכל יום עשירית האיפה ועושין ממנה י"ב חלות ומקריב מהן י"ב חצאין בבקר וי"ב חצאין בין הערבים:
לא היה מקפלה. אותן י"ב חצאין לא היה מקפלה. ובגמרא מפרש שלא היה מקפלן אשנים לארבעה קאי אבל מכל מקום מקפלן אחד לשנים לקיים בהן מצות פתיתה. אלא לפי שלא היה מקריב בכל פעם אלא חצי החלות לא היה מקפלן אלא לשנים וממילא הוו להו ארבע פתיתין בכל חלה וחלה:
אין בהן פתיתה. כלומר אין צריך לקפלן כלל שאין מצות פתיתה נוהגת אלא במנחות הנקמצות:
אין בה פתיתה. והא דכתיב במנחת כהן משוח "תופיני מנחת פתים" (ויקרא, ו) – האי לאו למצות פתיתה אתי אלא לומר שיקריבנה חצאין י"ב חצאין שחרית וי"ב חצאין בין הערבים:
וכל פתיתין בכזיתים. דהיינו אחר שמשברה אחד לשנים ושנים לארבעה משבר עוד את הפתיתין עד שיעמידם על כזיתים אבל לא יפחות משיעור זה דהוה ליה בכלל פירורים:
וזו המשנה אתיא לדברי הכל (כן משמע מפירוש רש"י שלפנינו ומפירוש רגמ"ה וכן מהרמב"ם שהעתיקו בהלכותיו). ויש אומרים דזה הכל דברי ר'ש שמעון היא בל לתנא קמא אינו חולק רק לארבעה (מפירוש רש"י כת"י שם בדף ע"ה):