Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(יב) יכול מכל הבית. פעמים ממזרח פעמים ממערב:
כמוסיף על דבריו. היינו שזהו לעילוי דישראל שלא עשה כן אלא להראות חיבתן של ישראל להיכן גרמה לכבוד המרובה הזה כ"כ לדחוק ולדבר מבין שני הכרובים והוא כעין שאמרו בסנהדרין (דף ז.) כד הוי עזיזא רחימתן אפותיא דספסירא קא שכיבן:
ר' דוסא אומר. איידי דאייתי לעיל מלתא דבן עזאי דאמר איני כמשיב וכו' אייתי נמי הא מילתא דר' דוסא דאמר בן עזאי על זה גם כן איני כמשיב וכו':
בחייהם אינם רואים וכו'. כי כשהנשמה צריכה לפרוש מן הגוף יש לה רשות לראות מדור העליון כמו קודם שניתנה בגוף כן יש לה שעה אחת קודם שתצא מן הגוף ורוה"ק שורה עליהם ואומרים העתידות קודם שנפטרים לגן עדן. ובפרקי דר' אליעזר (פרק לד) אין הנשמה יוצאה מן הגוף עד שתראה את השכינה, עכ"ל. ר"ש משאנ"ץ, וכונתו ליחידים שבדור:
אבל רואים בשעת מיתתם. מדכתיב חי בלשון עבר והוה ליה לכתוב "ויחי" דהוי משמע שישאר חי אחר הראיה:
לפניו יכרעו. משמע שרואים את הכבוד:
ונפשו לא חיה. אימתי כשנפשו לא חיה, שאינה מחיה עוד את הגוף אלא נפרדת ממנו:
אף חיות הקודש. גירסת הגר"א וחי - אף חיות הקודש, וכן איתא בילקוט רמז תל"א:
כמוסיף על דבריו. היינו שהוסיף אף מלאכים דס"ד כיון שהם עושין שליחותו של מקום יש להם יותר רשות לראות, לכך הוסיף אף מלאכים [ר"ש משנ"ץ]: