Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ג) שהוא מן הצואר. דלא תימא מזנבו או מלבו:
אלא לפי שנאמר "והפשיט את העולה ונתח וכו' וערכו וכו' נתחים שהיו בכלל הפשטה.. היינו דהוה אמינא מי הם הקרויים נתחים שצריך להעריך אותן על העצים – אותן שישנן בכלל הפשטה כדכתיב "והפשיט..ונתח". וגבי עריכה דכתיב גם כן נתחים – בנתחים הנפשטים משמע:
ומנין. לרבות בכלל עריכה גם את הראש שאינו בכלל הפשטה שהרי הותז משחיטה קודם הפשטה דכיון דנחתכו סימנין קרי ליה הותז מפני שכל חיותו תלוי בהן וכמאן דמנח בדיקולא דמיא ובכלל הפשטה אינו אלא קרב כמות שהיא כדאמירנן בזבחים (דף פה עיי"ש) ומדקאמר את הראש שכבר הותז מכלל דשחיטה מן הצואר דאי לאו הכי במאי הותז:
ת"ל את ראשו ואת פדרו וערך. הנה בגמרא הקשו דהיה להברייתא לסיים "תלמוד לומר את הראש ואת הפדר" והוא מסיים בקרא אחרינא, ומשני אין הכי נמי דצ"ל בברייתא "תלמוד לומר את הראש ואת הפדר", וראשו ופדרו מיבעי ליה לכדתניא לעיל שהם קודמין בעריכה לכל האברים אך הברייתא קצרה בלשונה. ובזה תבין מה שהגיה הגר"א "תלמוד לומר את הראש ואת הפדר" כמסקנת הגמרא: