Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Section 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ד) ר"א אומר וכו' לרבות תמורה – צריך לגרס לרבות מותר [הגר"א], והיינו מותר חטאת וכהאי גוונא המבואר לקמיה דמותר עולה (שהפריש מעות לעולתו והוזלו בהמות וניתותרו) לא צריך קרא שיקרבו עולה דהא לשם עולה הוקדשו:
מותר חטאת. שהפריש מעות לחטאתו וניתותרו וכהאי גוונא בכולהו:
וקרבנות הנזיר והמצורע. אשמות שלהן קאמר ואף על גב דכבר תני מותר אשמות תני הני משום דשני משאר אשמות דהם אילים בני שתים נינהו והני הוו כבשים בני שנה:
שימכרו לצרכי אותו המין. יין לנסכים, שמנים וסלתות למנחות, ועופות לקינין. אבל לחולין לא מזדבני דכל הראוי למזבח אינו יוצא מידי מזבח לעולם:
לנדבה. לנדבת צבור לקייץ בהן המזבח כשאין שם קרבנות כדי שלא יהא בטל:
בזמן שהיא באה חובה. שמוטלת על היחיד להקריבה:
עבודתה ועורה שלו. שהוא מקריבה ונוטל את העור ואפילו אינו מאותה משמר כדתניא בבבא קמא (דף קט.):
אינו סומך עליה. דקרבן צבור אין בו סמיכה חוץ מפר העלם דבר של צבור ושעיר המשתלח:
אבל אם היה כהן - ט"ס, וצריך לגרוס ואם היה כהן עבודתה ועורה וכו: