Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeNedavah, Chapter 12
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(א) ואם מנחה על המחבת מלמד שהיא טעונה כלי. הגר"א גריס "מלמד שהיא כלי" והיינו דאילו היה כתיב "ואם מנחת מחבת קרבנך" הייתי אומר דהמנחה עצמה קרויה מחבת, אבל השתא דכתיב "על מחבת" משמע דהכלי קרויה מחבת. ונפקא מינה דאם אמר הרי עלי מחבת צריך להביא כלי ששמו מחבת לבית המקדש אם לא שאמר "מנחת מחבת". וכן איתא במנחות דף ס"ג (דף סג.) דעת בית הלל שם, עיין שם. ועיין שם עוד דהוא הדין מרחשת גם כן כלי הוא ששמו כך מדכתיב קרא אחרינא "וכל נעשה במרחשת". ועיין בביאור הראב"ד שמצדד גם כן בראית התורת כהנים דהוא כלי:
קרבנך קרבנך לגזירה שוה. במחבת ובמרחשת בתרוויהו דכתיב "קרבנך" ויתירי נינהו:
האמור כאן. במחבת:
טעונה יציקה ובלילה. דכתיב "בלולה בשמן וגו' ויצקת עליה שמן":
למטן. במנחת מרחשת:
ומה קרבנך אמור למטן. במנחת מרחשת:
טעונה מתן שמן בכלי קודם לעשייתה. דכתיב "סלת בשמן תעשה" וכדלקמן בפרקין בסופו: