פרשת קרח בפסוקרב לכם בני לוי וגו'. איתא במדרש אמר הקב"ה למשה בחוטרא דאת מחית את לקי כשרצה משה להיות חי ולכנוס לארץ ישראל אמר לו הקב"ה רב לך אל תוסף עד כאן. ותמוה. ויש לפרש על פי מה דאיתא במדרש וברקנטי וזה לשונם אמר משה רבונו של עולם למה גזרת עלי מיתה אמר לו רב לך הרי שש עבירות בידך וכו' אמר משה מה שאמרת שחטאתי בשעה שאמרתי שמעו נא המורים ממך למדתי שאמרת לבני מרי וכו' עיין שם. והנה לכאורה קשה על תשובת משה הלא מכל מקום יש עוד חמשה עבירות. וצריך לומר דהויכוח כך היה על פי מה דאיתא בגמרא על הפסוק פעמים ושלש יפעל אל. היינו על חמשה חטאים מוחל הקב"ה דפעמיים ושלש הרי חמשה. וחד אמר בין הכל רק שלשה. נמצא דלמאן דאמר חמשה אם כן אין כאן עונש למשה משום הכי שפיר אמר משה דאין כאן רק חמשה חטאים לפיכך מחול לי. והנה כאן במחלוקתו של קרח אמר משה רב לכם ואיתא במדרש וברש"י דנתרשלו ידיו של משה מלבקש עליהם רחמים לפי שכבר היה בידם סרחון רביעי. וקשה מה בכך שהיה סרחון רביעי הא סבירא לן דעד חמשה חטאים מוחל הקב"ה. ועל כרחך צריך לומר כאידך מאן דאמר הנזכר לעיל דבין הכל רק שלשה לפיכך נתרשלו ידיו מלבקש רחמים דמי יודע אם ימחול הקב"ה. לפי זה שפיר מבואר דברי המדרש שהתחלנו בו. דמכת מה שאמר רב לכם נסתר טענתו של משה ולכן בחוטרא דאת מחית את לקי רב לך אל תוסף: