Chanukat HaTorah Siman 173
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
במדרשרבה ויצבט לה קלי וגו' אלו היה יודע בועז שהקב"ה מכתיב עליו ויצבט לה קלי ותאכל תשבע ותותר עגלות פטומות היה מאכילה וכו' עיין שם. ותמוה. ויש לומר דכוונת המדרש כך הוא. דהנה איתא בדברי חכמינו זכרונם לברכה מפני מה גרים בזמן הזה מעונים מפני שאין בקיאין בדקדוקי המצות. והנה איתא במסכת ברכות איך לא אשא להם פנים אני כתבתי ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקין מכזית עד כביצה עיין שם. אם כן יש לומר דכוונת בועז היה להבחין אותה אם היא בקיאה בדקדוקי המצות והא דנתן לה דבר מיעוט לא היה מצד קמצנות רק דהיה רוצה לראות אם מדקדקת לברך. והנה איתא עוד שם במדרש על הפסוק ויצבט לה קלי קליל זעיר בראשי אצבעותיו וברכה שרתה במעיה של אותה צדיקת או ברכה שרתה באצבעותיו של אותו צדיק דכתיב ותאכל ותשבע ותותר וכו' עד כאן. נמצא דלפי זה לא הועיל לו בחינתו דהא היתה מחוייבת בברכת המזון מן הדין. והשתא יובן הענין אלו היה יודע בועז וכו' ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותותר. דהיינו דאותו המעט נתברך ובאמת שבעה לה נפשה מזה המעט ותהיה מחויבת בברכת המזון מן הדין אם כן פטומות היה מאכילה. דהרי באמת היה רוצה ליתן לה הרבה ורק משום הבחנה עשה זאת והרי לא הועיל הבחנתו אם כן פטומות היה מאכילה. דבאמת היה נדבן גדול: