ש"ך רסק"א ודוקא נ"ב עיין תשובת הרי"ט שרמז משנה למלך פ"ב מהל' רוצח ושם מבואר מ"ש נב"י קמ"א סי' ע"ה בחלק אה"ע ולדינא נ"ל אם הקפיד לגרש ע"ד עבירה כגון בע"כ דווקא אינה מגורשת דאין שליח לד"ע ואם הקפיד לגרש ברצונה וגירש בע"כ הרי שינה מדעת המשלח ואינה מגורשת אבל בנדון דנב"י דלא עשאו שליח אלא לגרש ואינו מקפיד אם יכול לפייסה מה טוב ואם לאו יכול לגרשה בע"כ נמצא שלא נתמנה שלד"ע כ"א לגרש אבל וכו' לענין דבר עבירה נתן לו רשות אבל לא שלוחו הוה כמו ימירנו דילפינן מיני' באומר כל הרוצה להמיר ימיר ע"ש מ"ש נב"י עצמו שם ססי' פ"ב אות כ' וק"ל וזה דלא כקצה"ח סי' זה ובזה מיושב רוב קושי' הגאון מוה' יצחק בנב"י סי' ע"ו ע"ש. ומדינא שליח לד"ע ע' ש"ך לקמן ססי' שמ"ח וססי' שפ"ח ולעיל ססי' ל"ב:

ש"ך רסק"ו עיי' מהרש"ל בתוס' צ"ט ע"ב בשליח למכור גם כשלא הודיע ללוקח מ"מ אין הלוקח יוכל להחזיר כיון שמכר לאו דילי' ודווקא בשליח לקנו' דין זה עיי"ש (מהגאון כ"ס):