ש"ך סק"ג מאי קמבעי' נ"ב היא קושי' תוס' ב"ב כ"ד ע"א עיי"ש וצ"ל דש"ך ס"ל דרמב"ם פסק כרש"י פ' משילין ל"ט ע"ב דלא כתוס' שם וכפשטא דסוגי' סוף מס' בבא מציעא הבטה בהפקר קונה אפילו שלא לרצונו ועיי"ש בשטה מקובצת נדחק בזה ובאמת כך משמע ברמב"ם פ"ה מה' יו"ט הי"ד עיי"ש: ועיין נימוקי יוסף פ"ק דב"מ כיון דנפל גלי דעתי' בנפילה ניחא לי' וכו' שכ' א"א כתקנת חכמים שומעין לו ע"ש משמע אי הי' קנין דאורייתא אין שומעין לו וכ"כ ש"מ שם מ"מ אין ראי' דס"ל כרש"י הכ"ל די"ל שאני הכא שרוצה לקנות א"כ לאו כל כמיני' לומר שלא יקנה בקנין דאורייתא אבל אם אינו רוצה לקנות כלל לא יקנה בע"כ וע' טור סי' זה פלוגת' ר' ישעי' ורמ"ה נראה דוודאי רוצה לקנות האבנים אלא שדעתו לקנות ע"י בנין וס"ל לר' ישעי' מ"מ קונה ע"י יד שהוא קנין דאורייתא ורמ"ה פליג שם בהא:

שם ש"ך סק"ח ס"ל נ"ב סל"ז: