Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 87
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ש"ך ס"ק י' דמתני לה אסיפא נ"ב עיי"ש מ"א ע"א ומשמע בר"ן דדוקא בשבועת התקנה פטור אבל שבועה דאוריית' נשבע בספק פלוגתא אך אם הדיין מסופק אין לחייבו מספק אפי' שבועת התורה כן מוכח מתוס' מ' ע"א ד"ה להודיע כחו וכו' עיי"ש:
שם בהג"ה סעי' ו' בלא מיגו נ"ב עיין תשובתי ח"ס חו"מ סי' ס"ט:
ש"ך סקכ"ה מספקא לי וצ"ע נ"ב עיי' אורים סקכ"ד ועיי' קצה"ח ס"ק י"ב ונ"ל פשוט דשבוע' וודאי צריך דהא גם עפ"י הדין אם אין הנתבע רוצה לישבע מהפך אשכנגדו ונוטל בשבועה ולא יועיל דינא לנפשיה יותר ממה שהיה ראוי בדין והוא כנגד שתפס שכתב הש"ך דלא מועיל כנ"ל (מהגאון כ"ס):
שס בהג"ה סעי' י"א מהרי"א נ"ב עיין שם הטעם משום שכל אדם יוכל להקל שבועתו ולומר דור לי בחיי ראשך כדאית' בפ' זה בורר ונ"ל כוונתו כי מיד כשתקנו חז"ל שבועת המשנה הי' בכלל התקנה שיוכל להשביעו משבועת המשנה ולמטה כגון היסת או חיי ראשך או חרם והכל בכלל התקנה. ועיין טו"ז סי' צ"ג סעי' ד'. ועיין לקמן סי' ר"צ סעי' י"ט:
שם ש"ך ס"ק ל"ח ד"ה וגדולה וכו' קים לי כהנך נ"ב בקצה"ח השיג ע"ז והעלה דלא יועיל קים לי כיון דלא נחתינן לנכסי' לא יועיל תפיסתו והב"ד לא ינדוהו על ספק וביאר יותר בסק"ד עיי"ש ודבריו ברורים:
שם ס"ק מ"א נ"ב עיי' תומים שבזה"ז שמניחי' תפילין רק בשעת ק"ש על אלו לא אמר רבינו האי רק על מי שמניח תפילין כל היום עיי' בו ומסתברי' דבריו (מהגאון כ"ס):
שם מחבר סעי' י"ט ונהגו נ"ב עיי' תשובתי ח"ס חו"מ סי' ע"א:
שם סמ"ע ס"ק ס"א הרשעים האלה נ"ב עיין תשובתי ח"ס חו"מ סי' צ':
שם מחבר ססעי' כ' ועל דעת ב"ד נ"ב ועיין בב"י מחו' כ"ח מדין קפץ ונשבע:
שם הג"ה סעי' כ' לאיים נ"ב וע' תשובתי ח"ס חו"מ סי' ע"ג ביאור היטב:
שם הג"ה סעי' כ"ה משו' האיסור נ"ב המעיין במרדכי דב"מ סי' רכ"ט יראה ויבין דברי פסקי מהרי"א סי' ל"ו דמיירי דווקא באומרת קדשתני בביאה דטוענת עליו דעביד איסורא דרב מנגיד וכו' ואפשר שהיתה ג"כ נדה כרוב נשי דידן ע"כ כ' מהרי"א דבזה מודה ר"מ לרבינו שמחה דאע"ג דפליג בטענת גניבה דאעפ"י דטוען עליו דעביד איסורא מ"מ משביעין אותו מ"מ בקדשתני בביאה מודה ר"מ משום דמצורף לזה עוד עיקר תביעתה איננו ממון אלא איסור קרובותיה ואיסור אשת איש אבל היכא שאין הטוען חושד להנטען דעביד מידי דאיסורא אע"ג דעיקר תביעתו הוא איסור והיתר רק דמשתרבב מני' תביעת ממון ככל הני גוונא דמייתי ש"ך ס"ח נ"ז מודה מהרי"א דמשביעי': ועוד נ"ל בקדשתני אין ברור כ"כ דמשתרבב מני' ממון כלל דיכול לגרשה ואין כתוב' לארוסה ועיין שם במהרי"א מיירי שם מגירושין משא"כ גווני דהש"ך וא"כ קדשתני בכסף דלא עביד איסור ובשגם אם נוהג תקנת רגמ"ה שלא לגרש בע"כ אפי' ארוסה משביעי' עליו לכ"ע כנלע"ד ובגווני דהש"ך דהבעל משביע האשה אע"ג דהוא חושד אותה כבר כ' התומים דשבועה שלא נפרעת משביעין אפי' בכה"ג:
שם הג"ה סוף סעי' הנ"ל סי' ש"ע נ"ב ועיין שו"ע אה"ע סוף סי' ע"א ואי אמר לישא אותה עי' בי"ש רסי' קע"ז דלמהר"י אפי' ממון אין לה ובית מאיר פליג ועיין מ"ש שם על הגליון שטוב לבצע הריב:
שם ש"ך ס"ק פ"א בתשי' מהר"ם נ"ב עמ"ש אני עני בגליון יו"ד שלי סי' קע"ז סעי' י"א בהג"ה:
שם הג"ה סעי' ל"ט תבעו בשכר השדכנות נ"ב עיין לקמן סי' קפ"ה סעי' י"ד וסי' רס"ד ונמצא בשי"א תקנות סי' ק"ע מי שלא הזכיר סכום כמה אתה נותן איננו שדכן והמתחיל לוקח שליש והגומר ב' שלישים ואם זה המתחיל התעצל רביע שנה והתרשל ועי"ז נכנס אחר לגמור אבד זכותו אם התרו בו והתרשל והדברי' ראוים: