במג"א ס"ק ב' עכ”ל וראיתי נ"ב ומבואר בלבוש ומנהגים דתפלה קדישי' דוקא הם ליארצייט והיינו ב' בחול ערבית ושחרית וג' בשבת ערבית מוסף מנחה ואי איכא בשחרית שיר השירים או רות שייך לו ג"כ ומה שכתב במג"א של פרקים הוסיף בכנסת יחזקאל גם של ברכי נפשי ומ"מ אין בכלל זה שיר של יום ולא שום מזמור קדיש דאל"כ משכחת לי' ג' בחול וד' בשבת שהרי מזמור של יום הוא מדינא לאומרו בכל יום ומסתמא אומרים קדיש אחריו כמ"ש המג"א בסי' זה ס"ק ד' ומאי טעמא כתב ב' בחול אלא ע"כ שאין זה תפלה קדיש ובתשובות כנסת יחזקאל כתב דשיר הכבוד קדיש שייך ליארצייט וצ"ל דמשום הכי לא חש לג' בחול וד' בשבת משום שלא נהגו לו' שיר הכבוד בכל המקומות מ"מ לא ידעתי מנ"ל הא וכן מצאתי כתוב בגליון שתמה עליו בזה מ"מ אין אחר המנהג כלום:

(שם) בא"ד לכן קונין קדיש. נ"ב נראה לי ראיה מילקוט ישעי' סי' כ"ט יעקב פדה את אברהם ועמ"ש התוס' במסכת סנהדרין דף ט' ע"ב ד"ה שפדאו ע"ש ובמחילת כבודו מבעל כנסת יחזקאל שנעלם ממנו:

(בא"ד) שיכול לומר במוצאי שבת. נ"ב משום שאינו יכול לומר כנ"ל להגיה וקאי אבן ז' ושבת כיון שאינו יכול לומר כלילה שאסור לילך לכית הכנסת במוצאי שבת לכן יש לו כל הקדישים משא"כ בחול כנ"ל והיותר נראה דגירסא שלפנינו עיקר וקאי איארצייט שיש לו זמן להתפלל במוצאי שבת כמ"ש בלבוש סי' זה דלא אמרי' בזה עבר זמנו בטל קרבנו ע"ש:

(שם) באותו סי'. נ"ב עיין ביו"ד ס"ס שע"ו ובש"ך שם מס"ק י"ט ואילך מדיני תושב ואורח ועיקרו מתשובות מהרי"ל סי' ל"ז ע"ש בד"מ ועיינתי בתשובות מהרי"ל שם שכתב משום שבני התושבי' יכולין למכור הבהכנ"ס ואפילו של כרכים ומבלי רשות האורחי' להראבי"ה שבמרדכי פ"ב דמגלה משום הכי גם כל הזכיו' של בהכנ"ס של התושבים וכו' ואם כן למאי דקיי"ל דלא כהראבי"ה כדלקמן סי' קנ"ג סעיף ז' ובמג"א שם ס"ק י"א א"כ היכא דליכא מנהג עדיין צריך להתיישב בדין זה:

(שם) בט"ז ס"ק ב' שם של בזיון נ"ב אמנם בירושלמי סוף פרק ד' דיומא הלכה ה' איתא שאין מכניסין ריח רע בעזרה: