Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 156
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ס"ק ב' עיין בתשובת הר"א ששון. נ"ב דכל שאינו כמציל מידם אסור לקבל השבועה כשעבר ונשתתף ועיין ש"ע חו"מ ס"ס קע"ו ולענין עובדי השילוש עיין שער אפרים במעיל צדקה ועיין בפרמ"ג בסי' זה והעיקר דבן נח נהרג על עבודת השיתוף:
שם בא"ד פסק היפוך מזה. נ"ב ע"ש שהנימוקי יוסף בשם הרמב"ן והתוס' לדבר אחד נתכוונו וכן הוא להדיא בש"מ בשם הריטב"א דכתב כך בשם הרמב"ן ובמח"כ הסמ"ע שם ס"ק י"ח לא כוון יפה ברמב"ן ע"ש:
שם אסור למנות ישראל. נ"ב עיין תשובתי סי' אלף קפ"ח:
שם הא דמותר לשנות. נ"ב פרק הבא על יבמתו דף ס"ה ע"ב:
שם מותר לומר. נ"ב נ"ל דוקא פ"א להודיע שהוא בעל מחלוקת שלו כמו נתן לדוד שהודיעו מחלקותו של אדוניהו אבל אח"כ אסור לומר שאר הדברים ואפילו על בעל מחלוקת דאלת"ה קשה אש"ס דמ"ק דף ט"ז ע"א דאמרינן שלוחא דבי דינא דאמר דהאי דמתפקר לית ביה משום לישנא בישא ויליף ליה מדכתיב העיני האנשים ההם תנקר ע"ש ופסק כן בש"ע חו"מ סי' י"א סעיף א' ע"ש ואם איתא דלמא שאני דתן ואבירם שהיו בעלי מחלוקת אלא ע"כ כנ"ל וק"ל. מצאתי קושיא זו בספר ככר לאדן דף ק"כ ע"ב:
שם כלך מלה"ר. נ"ב וצ"ע מסוף פרק הקורא עומד: