(שם) במג"א ס"ק א' ד"ה ודע.נ"ב עיין פירש"י דף י"ג ע"א ותוס' שם ד"ה לא קראו וכו' משמע דלרש"י קדוש יוה"כ דאורייתא כמו שבת וטעמו נרא' לי דשבת ויוה"כ דאין ליחיד בהם שום קום ועשה רק שבות מאכילה ומלאכה אינו ניכר שהוא לשם מצוה אם אינו זוכרהו בכניסתו וכעין זה מטעם זה תקנו בתענית לקבל תענית מבערב דאל"ה ליכא אלא שב ואל תעשה דזה דוקא שבת ויוה"כ אבל יו"ט דאיכא לכל יחיד מ"ע חגיגה ראייה ושמחה אפילו בחוצה לארץ בזמן הזה כיון דאיכא קום ועשה לכל יחיד אינו צריך זכירה והזמנה ככל מצות עשה דעלמא ולפ"ז למה דקיימא לן מצות צריכות כוונה צריך לכוין בתפלת יום הכיפורים בין בחול בין בשבת לצאת י"ח זכירה ובשבתות דעלמא לא יכוין לצאת בתפלה כדי שיצא ידי חובת קידוש דאורייתא מן המובחר במקום סעודה על הכוס וכתיקון חז"ל כן נראה לפענ"ד:

במג"א ס"ק א' ודע דהקידוש של יו"ט ע' בפרי מגדים לקמן סי' רצ"ו ס"ק י"א מה שהניח בצ"ע על פשיטותו של המג"א דקידוש של יו"ט דרבנן ע"ש ועיין א"ר כאן [מהגאון כ"ס]:

שם במחבר סעיף ב' נשים נ"ב עיינתי בפנים באגודה דמייתי המג"א סק"כ ולא פליג אהר"י אלא דהר"י מיירי דנשים אין מוציאות את האנשים וכך כתב האגוד' בעצמו פ"ג דשבועות והאגודה מיירי דנשים מוציאות את הנשים דס"ל דערבות של עצמן נתערבו הנשים וכן נראה שהרי הוזכר בפרשת נצבים וכן גרים ועבדים חוטבי עצים ושואבי מים ודברי הפרי מגדים ס"ס ע"ג צ"ע ותמהני אם אנשים מוציאות את הנשים כמ"ש הדגול מרבבה בסי' זה וכל זה תליא בפלוגתת רש"י ותוס' נדה דף י"ג ע"ב ויבמות דף מ"ז ע"ב:

(שם) ס"ק ב' לכן תקדש האשה לעצמה נ"ב עמ"ש בדגול מרבב' פ"ה מענין ערבות כבר קדמו פ"מ ס"ס נ"ג באשל אברהם והעלה דאפילו הכי מוציאה י"ח ע"ש וכבר כתבתי לעיל בצ"ע שם:

(שם) במג"א סק"י וצריכים לחזור ולברך נ"ב עיין במחצית השקל דכאן מתחיל ס"ק חדש [מהגאון כ"ס]:

(שם) סעיף ה' במחבר בין במזיד נ"ב עיין תשובות ח"ס או"ח סי' י"ז בד"ה עוד נתעוררתי: