במג"א ס"ק כ"ב לצמר עמ"ש בסימן ש"מ. נ"ב שם העלה כהתוספת דהוי מלאכה שאינה צריכ' לגופ' ע"ש סק"ג. וגם מ"ש סי' תצ"ח ס"ק כ"ב וכ"ג נמי היינו בצמר דצריך אח"כ לדבר הנתלש אבל בשער וצפורן דאינו צריך לא שייך תולדה דקוצר ודעוקר דבר מגידולו ועתה בעוה"ר נתקלקלו בנות ישראל ונושאים מסרק על ראשם בשבת ואינם שומעים וכיון דליכא אלא איסור דרבנן מוטב שיהיו שוגגין וכמ"ש הריב"ש בעצמו סי' שצ"ד סוף ד"ה ואחר שנתבאר וכו' ע"ש אמנם מ"ש שעורות תחשים היו נגזזים ולא היו צריכות לשערות שלהם צלע"ג מנ"ל שגזזו עורו' התחשים. הנה רש"י פירש במתני' דארבעים מלאכות המוחק את העור שבמשכן היו מגרדין שער התחשים להחליק עורן גם זה איני יודע מנ"ל שהסירו שער מהתחשים דלמא מעורות אילי' אחד שגזזו צמרן גרדום והחליקן ומכל מקום גם לרש"י עכ"פ לא היתה גזיזה בתחשים אלא ממחק ודברי ריב"ש צל"ע. שוב מצאתי שכבר תמה בזה בסדרי טהרה סי' קצ"ח סוף ס"ק ל"ט ע"ש: