Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 32
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
במחבר סעיף ז' וקלפין שלנו. נ"ב עיין תשוב' ח"ס או"ח סי' ג':
(שם) במג"א ב"ק י"ג סי' ק"ל בב"י נ"ב הביא חובה לנפשיה דמשם מייתי ראי' מטהרות ושכלנו טהורין גבי חלון של אוליירין ש"מ שאין חילוק בין מידי דאכילה לשאר מילי ובתשובותי ישבתי זה בח"ס יו"ד סי' קכ"ד ד"ה הב"י:
(שם) במג"א ס"ק כ"ד מותר לקילפה. נ"ב עיין תשובות ח"ס או"ח סי' קע"ח [שם נשאל ע"ד ס"ת שנמצא בו טעות שנכתב כ' פשוטה במקום ה' והסופר גרר מכף פשוטה עד שנעשה ד' ועשה בתוכו רגל שמאלית ונעשה ה' ולא נמצא אח"כ מקום התיקון הנ"ל ולא נודע עתה איה מקומו, ויש להסתפק אם נפסל זה משום חק תוכות ואם מיפסל מ"מ כיון שנאבדה אם מותר לקרות בציבור בס"ת זאת שחסר בו אות הזה. ומסיק שם על ספק הראשון וז"ל ואם כן בנידון דידן אפשר דלכ"ע פסול משום שלא תיקן בכתיבה אלא רגל שמאל של חה"א ואינו גולם עם הה"א ואפילו נימא במ"ם פתוחה כשתיקן רק החרטום בכתיבה סגי לכל המ"ם אע"ג דהוי בעין ב' אותיות ומ"מ מהני זה לזה היינו משום שעכ"פ המה גולם א' משא"כ ההי"ן וקופ"ין שהם שני גולמים אפשר בלא שיתקן בכתיבה באותו גולם עצמו ולא שיועיל תיקון הרגל לחקיקת הדלי"ת וצ"ע. ועל ספק הב' מאריך אם יש ביטול לאות הזה וסיים אלא דעכ"פ מעיקר דין תורה נתבטל וחזר הפסול להיות כשר ורק מדרבנן דבר חשוב לא בטיל א"כ יש לצרף בזה דעת הרמב"ם בתשוב' ומעשה רב שקראו לפני הגאוני' בס"ת שפסול בו אות א' עם דעת הרשב"א והר"ן דאינו פוסל אלא אותו חומש וכו' וכאן שמגוף הדין כבר נתבטל האות ונתכשר שוב נוכל לצרף ב' הדיעות הנ"ל, וכדי שלא להוצי' הספר לידי גניזה נ"ל לסמוך אהנ"ל לקרות בו בצבור ולברך עליו ועיין היטב התשובה בפנים ובח"ס יו"ד סי' רע"ז]:
(שם במג"א ס"ק ל"ג) בכ"ה כתב, נ"ב עיין תשובות ח"ס יו"ד סי' רס"ג [ע"ד ס"ת שכתוב בו אלקינו כזה שהאריך תחתית הנו"ן וכ' הוי"ו בצידה דפסול לדעת המג"א איך לתקנו והשיג תחלה על דברי תשובות עבודת הגרשוני סי' צ"ה דפשיטא ליה דהנטפל להשם מאחוריו אינו אלא איסור דרבנן ועל מ"ש דלכתוב אות ועי"ז יופסל אות אחר הוי רק גרם מחיקה והוא חולק עליו בשני דברים אלו ומסיק שם דאם נראה להדיא שהיא כתיבה שנחלקה לשנים שזה פסול בלי ספק אז בלי פקפוק מותר למחוק הוי"ו תחלה ולכתוב אחרת בתוך הנו"ן דהרי מפני זה אנו מוחקים מפני שנראה כשתי תיבות א"כ אינה נטפלת להשם וכו' אך אם אינה נראית כשתי תיבות אי אפשר למחוק הוי"ו דלמא כשר והוי נטפל להשם גם אסור לקדור השם וכו' ומ"מ שלא לגנוז יריעה שלימה יש להתיר לקדור הוי"ו ולגונזה דקדירה אינו מפורש בתורה לאסור וספיקא לקולא ויכתוב וי"ו אחר בתוך הנו"ן כאופן שכתבתי לעיל ועיין היטב התשובה בפנים:
(במחבר) סעי' כ"ה. נ"ב דכלל בזה ג' דיני' כאן דהאותיו' שבהפרדס נראי' כב' אותיו' כגון ש' נראית כאות ע' עם אות י' וכדומה פסול ולא מהני תיקון משום דהויא שלא כסדרן משא"כ י' שעל גבי א' ניהו דפסול מ"מ יכול לתקן ולא מקרי שלא כסדרן אבל בשאר אותיות אם תינוק יכול לקרות לא בעי תיקון וכשר כדלעיל סעיף ט"ז או כדלקמן סעיף כ"ז ולא זולת וכמ"ש והאריכו הט"ז ס"ק ט' והמג"א ס"ק ב':
(שם) במג"א ס"ק ל"ט. נ"ב ע' היטב תשובות ח"ס יו"ד סי' רנ"ו [שם האריך ע"ד ס"ת שנשתנה הדיו לאחר הכתיבה ונהפך לאדמדם מכמה סיבות אי כשרה אם לאו ומסיק שם וז"ל היוצא מדברינו הס"ת הנ"ל אם השינוי לאדמימות מחמת יושן וכדרכו של דיו הרי היא כשרה שהרי נכתב בדיו וטוב להעבירה בקולמוס כדי לקיימה ימים רבים יותר. וקרוב לודאי אפי' בשמות הקדושים מותר בדיו על גבי דיו דאין כאן מחיקה אבל אם נשתנה לאודם ממש משא"כ וסתו של סתם דיו או אפילו רק לאדמומית רק שנשתנה מיד מהר שנראה שאינו מחמת יושן אלא שנעשי' הדיו על ידי המצאה חדשה מסממנים אחרים הרי היא פסול' מעיקרא ואסור להעביר על השמות הקדושים דהוי כדיו על גבי סיקרא דמוחק התחתון ולענין קדושת השם אין חילוק אפילו נכתב בכל צבע אסור למחקו דהתם לא כתיב וכתבתם דניליף כתיבה בדיו וכו']:
(שם) במחבר סעיף ל"ו יעשה כל פרשיותיה פתוחות. נ"ב עיין תשובות ח"ס או"ח סי' ד' שנשאל ע"ד תפילין שהיה של יד כתובה פרשת והיה סתומה אמנם תפילין של ראש היו כל פרשיותיה פתוחות אי שפיר דמי להניחם אי לא הוי כתרתי דסתרי והשיב להסכים עם השואלים דאין קפידא בדבר ע"ש:
(שם) בט"ז ס"ק כ"ה בדיעבד אמאי אמר כצ"ל ותיבת למה לא נמחקה:
(שם) והו"ל לשנויי דבדיעבד כצ"ל ותיבת לסייע נמחקה.
(שם) בט"ז ס"ק כ"ו רק שפרשה השלישי' נ"ב דהיינו פרשת שמע בתפילין דר"ת ובפרשת והיה אם שמוע יניח בסוף ט' אותיות ויתחיל שמע בראש שיטה בתפילין של ר"ת כנ"ל:
(שם) במג"א ס"ק נ"ב. נ"ב ע' תשובות ח"ס או"ח סי' ה' [שם האריך בדין ס"ת תפילין ומזוזה וגט שנכתבו ונעשו משתי עורות אי התפירה והדיבוק מחברן להיות אחד או לא ואבאר כל הסוגיא השייך לזה וסיים בסוף התשובה וז"ל הנראה לפענ"ד כתבתי בזה הפסק דתפירה פוסל בגיטין ובמזוזה אפי' עמודים פוסל חוץ מן הרמב"ם ור"י בעל התוס' ובבתי תפילין תפיר' כשר ודבוק פסול כיריעות ס"ת: