במג"א ס"ק ג' וסי' ת"כ. נ"ב תי"ח ס"ק ב' וכצ"ל. ומה שתמהו רבים על י"ג ניסן מאז אמרתי ששלמי הנשיא אחירע בן עינן היה גמר אכילתם בו ביום אם היו אותם השלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד. ואמנם מצאתי ברב' פרשת וירא סוף פרשה נ' שהפיכת סדום היה ט"ז ניסן וכתב היפ"ת שלפי"ז היו המלאכים אצל אברהם אבינו ע"ה ט"ו ניסן והיה יום שלישי למילתו ונמצא שנימול יום יג ניסן ורב טוב לההוא יומא וראוי לעשותו יו"ט. עתה מצאתי בכנסת יחזקאל סי' קי"ז כטעם הראשון שכתבתי עיין דבר נפלא בספר מעשה רוקח במסכת פסחים ומייתי לה בספר ככר לאדן פרק כ"ט ממס' סופרים ע"ש דחינוך בהמ"ק לעתיד לבוא יהיה אחר הפסח ע"ש, ועוד נ"ל לשיטת הר"י מקורבל ברא"ש פרק ע"פ א"ש דהרי אז חל ע"פ בשבת ושחטו כל ישראל חגיגם ע"ש יג ניסן והיה יו"ט וא"ש:

שם במג"א סק"ד משמע דס"ל בתענית יחיד נ"ב עיין תשובות ח"ס או"ח סי' קג: [ע"ד איש צדיק אשר נדבה רוחו אותו לישב בתענית כל יום ב' וה' לתיקון על קלות שנעשו לו כחמורות האם רשאי להתענות בימי ניסן דלא כהרמ"א. ואחר שהאריך בתשובתו לברר דין זה סיים בזה"ל וכיון שכן אין להרהר אחר מנהגינו שהוא ע"פ וותיקין שנהגו עפ"י מס' סופרים ובני ישראל יוצאים בידי רמ"א ודין הימים האלו כימים האסורים מדבריהם כמ"ש הש"ך ביו"ד סי' רט"ו סס"ק י"א ע"ש. ע"כ יאכלו ענוים וישבעו דורשי אלקים יחי לבבכם]:

שם ס"ק ח' בב"י. נ"ב ולפענ"ד דבחו"ל בזמן הזה דיו"ט שני מטעם מנהג אבותינו א"כ בעי חיזוק ואסור לאחריו מדינא ועיין לקמן סימן תרפו ובמג"א סס"ק א' וע"ש בפר"ח א"כ לא קשה קושית המג"א כאן: