(שם בט"ז ס"ק ג) שומר מצוה וכו' והא דלא מייתי האי קרא בפרק ערבי פסחים דף קט ע"ב משום דלא הוי להו לרבנן לתקן מצוה חדשה ולסמוך על זה כמ"ש הסמ"ע סי' ס"ז ס"ק ב' כהאי גונא ע"ש:

במחבר ס"ה בהג"ה יש לאסור נ"ב ע' תשובותי ח"ס או"ח סי' קכ"ג:

(שם ס"ו בהג"ה) ופלפלין נ"ב עיין תשובות ח"ס או"ח סימן קט [ע"ד חטים שנמצאו ביניהם כעין שומים קטנים חדים וחריפים כשומים וכשנטחנים עם החטים איכא למיחש למי פירות ולדברים חריפים הגורמים חימוץ אלא שהוא דבר מועט וכו', וכתב בסוף התשובה וז"ל ובנידון שלפנינו אם החטים נטחנים ובתוכם דבר הנסחט ומתלחלח אפי' טפה אחת אינו מתערב שנא' שנתבטל ברוב או בטל חורפייהו כ"א מצא מעט קמח בצדו ומתגבל ונעשו עגולים קטנים וכיון שהוא דבר חימוץ ואם שוהה יום או יומים יש לחוש שיהיו נעשים שאור לחמץ העיסה ועוד שאינם מתערבים בלישה ונשארים בעין במצה ובפסח פוגע בו ואוכלו ע"כ טוב לברר החיטים יפה ואח"כ לנפות הקמח לאט לאט באופן שאם יש בו עגולים כאלו ישארו למעלה בנפה ומ"מ אם לא נעשו כן אין להחזיק ריעותא ולאסור בדיעבד ויאכלו ענוים וישבעו] ועיין עוד תשובות ח"ס או"ח סי' קכ"ט: