במג"א ריש הסימן הכרזה ש"ג פ"ה וכו'. נ"כ דף שס"ב אות א' וע"ש טעם לחלק דבכשר מהני מקום שמכריזין:

(שם סק"ב) עכ"ל וצ"ע דא"כ למה קאמר וכו'. נ"ב נ"ל דכ"מ ס"ל כמ"ש המג"א בסוף דבריו בשם המהרי"ט דאין עושין ספק ספיקא בידים ע"כ ס"ל דיצרוף לזה סברא קבא קכא לביתו צריך וניהו דהאי סברא לחוד לא מהני דהרי אפי' בכיצה א' חיישינן מכל מקום מועיל סברא זו שעושין ספק ספיקא בידים ולק"מ:

(שם במחבר ס"ג) חיטים שבאו. נ"ב מכל מקום למצת מצוה לא יקח מהם כמ"ש לעיל סי' תנ"ג על הגליון ע"ש מלתא בטעמ' ועיין פר"ח ראיה להיתר מארבא הטבעי' בחישתא, ולפענ"ד יש ראיה ממנחות דף ס"ט ע"ב:

(שם מחבר ס"ו) חיטי' שנמצאו' נ"ב עיין תשובות או"ח סי' קל"ו ומי שקנה בפסח חיטים ונמצא בהם מבוקעות עיין תשובות ח"ס או"ח סי' קל"ד א' איסורא לא ניחא ליה דליקני ע"ש:

(שם במחבר סק"ח) דבש של עכו"ם. נ"ב לענין שאיבת הטאבאק לחוטם ויש בו חשש שמזלפין עליו שכר צריך לעיין במ"ש השער המלך ספי"א ממאכלות אסורות ד"ה ואולם וכו' ע"ש וצ"ע ועיין במג"א ססק"מ:

(שם במחבר ס"ק ח' בהג"ה) וציקער אסור לאכלו. נ"ב עיין תשובות או"ח סי' קל"ה:

(שם במג"א סקי"ב) לבדקו אם יש וכו' ולעיל סי' תס"ה ועיין יו"ר סי' רע"ט בנמצא ג' טעיות ועיין תשובות ח"ס או"ח סימן קכ"ט וסי' קל"ו:

(שם במג"א ס"ק י"ג) מחמת משהו. נ"ב ובספר א"ר בסימן תמ"ז דחה כל דברי הנה"כ בדברים נכונים וכן בפליתי סי' צ"ב ססקי"ז העלה דעכ"פ יש לצדף דעת הט"ז להיתירים אחרים וכן נראה לפענ"ד דלח בלח גם הט"ז מודה דאסור תרי משהו וכלי שבלע משהו אסור במשהו ג"כ כמ"ש א"ר אבל דבר יבש שבלע משהו ונפל ליותר מששים אי איכא צדדים להתיר יש לצרף דברי הט"ז עיין היטב:

(שם במג"א ס"ק ט"ז) כאן נמצא כאן היה וכו', נ"ב ועיין תוי"ט ותוס' חדשות ספ"ט דטהרות ד"ה ונמצא במעטן וצ"ע שם ועיין עוד מ"ש התוס' חדשות משנה ז' פ"י דמסכת טהרות:

(שם ס"ק כ"ב במג"א ס"ס פ"ג). נ"ב עיין תיו"ט פ"ב דזבים משנה ג' ד"ה הרי הוא ע"ש:

(שם בט"ז סקי"ג) כתב הטור. נ"ב עיין לעיל במג"א ס"ק י"ב דפליג אהט"ז בזה ועיין מ"ש שם על הגליון: