במחבר ס"א על שום בהמה. נ"ב עי' תשובות ח"ס או"ח סי' קל"ט [ע"ד נער אחד היה לו טלה חלב בעדרו ואמר לדודו זה קרבן פסח שלי ולאחר שהרעישו על זה התנצל הנער שלא ידע מאומה מענין הקדש ולא אמרו אלא ע"ד היתול ושחוק ושיחת נערים. ובתשובתו מבאר תחלה הענין בפסחים דף נ' ג ע"ב וכתב דלפי"ז זה שאמר טלה זה יהיה קרבן פסח קדוש לכולי עלמא. ואחר כך כתב דלהאמין לו שהשטה קשה ואפשר שאינו טענה כלל כמו שמבאר שם. ע"כ ישאל על נדרו בפסח וחרטה אלא שקשה להתיר איסור חומר קדשים ע"י שאלה ופתח של ע"ה בזמן הזה שמקילים בהיתר נדרים ואינם רוצים להבין מה שמסבירים להם איך יתחרטו ע"כ נראה לי להמציא עוד תקנה מצורפת להיתר הנדר הנ"ל והוא אחר שכבר התיר נדרו יצוה לגוי קטן דלא מחליף בישראל גדול ויטיל בו מום שראוי להתירו ע"י ג' בני הכנסת כמו בבכור ואח"כ יעמידנו לפני ב"ד ויעריכו דמי שוויו ויפרנו וישליכו לנהרא, וכהן אין צריך כדאיתא בסנהדרין דף ט"ו ע"א ומכל מקום מהיות טוב אין הפסד שיהיה המעריך כהן וע"ש היטב בכל התשובה]: