שם בהג"ה מיהו אם חל וכו'. נ"ב וע' מ"ש בשכנה"ג סי' זה ומכל מקום לא הקלתי ואסרתי בערב שבועות שחל ביום א' לגלח עש"ק שלפניו אע"ג דיש לחלק וק"ל וכן מילה ביום א' לא התרתי ביום ו' שלפניו שאינו דומה להנ"ל כיון שאינו אלא יו"ט שלו ולא לרוב הציבור ול"ג בעש"ק טוב לעשות נישואין בלילה מביום עש"ק ולבעול בליל שבת כנ"ל כוונת אלי' רבה.

במחבר ס"ג בהג"ה ביום ל"ג. נ"ב ע' תשובות ח"ס או"ח סי' קמ"ב [שם הביא לשון הכרוז שהוכרז בקהלתו ק"ק פ"ב משמא דהגאון מוהר"ד משולם זצ"ל ושם נא' יען כי נהגו פה לעשות נישואין בר"ח אייר ול"ג בעומר וגם עושין נישואין בשלשה ימי הגבלה וכן לא יעשה דהוי ליה תרתי דסתרי ע"כ מכאן ואילך יהיה לחוק הקבוע לאסור הנשואין בשלשה ימי הגבלה וכ' על זה דהנראה מדברים אלו שלא הקפיד אלא זו שנהגו לישא בשני הזמנים והוי תרתי דסתרי אהדדי בפ"א כמובן דבקהלה גדולה כמו הנ"ל יארע בכל שנה ב' נישואין בשני הזמנים אבל אפשר באתר קטן שהנישואין הם לקמצין ואם יארע חתונה בר"ח אייר לא יארע בימי הגבלה א"כ אין כאן תרתי דסתרי בפ"א. ואפשר שאין קפידא כל כך וע"ש היטב בכל דברי התשובה]:

(שם במג"א סעק"ו) ד"ה ויען וכו'. נ"ב עיין תשובות מעיל צדקה:

(שם במג"א סק"ו) הרי"ף והרא"ש שלא כתבו. נ"ב ולפענ"ד נראה מדכתיב ויאסף כמו בחגיגה דף כ"ו ע"א: