Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 562
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
במג"א סק"ב שלא להשלים. נ"ב ומכ"ש להשלים. ועיין מחצית השקל [מהגאון כ"ס]:
(שם במג"א ס"ק ט"ז) ודוחק לחלק. נ"ב לפענ"ד אע"ג דלענין צדקה פסק המחבר הלכה כר"מ שבמרדכי מכל מקום לענין תענית ע"כ מודה המהר"ם איבעית אימא סברא אי בעית אימא גמרא. מסברא דטעמו של המרדכי משום דאמרינן אמירה לגבוה כמסירה להדיוט המועלת ואסמכתא נמי משכחת עכ"פ בהדיוט בבד"ח ועיין בסמ"ע סי' ר"ז ס"ק נ"ו וא"כ תינח בנדר שיתן דבר לגבוה דמשכחת קנין המועיל בהדיוט כהאי גוונא אבל להתענות דלא שייך בהדיוט בזה האופן לית דין ולית דיין דשייך אסמכתא בזה. ובזה נדחה ראיית הרי"ו מדאמר ר' טרפון לא ניתנה נזירות אלא להפלאה בסנהדרין דף כ"ה ע"א משמע דשייך אסמכתא גם בנדר ולא קשה מידי דנזיר דומה לתענית ומודה ביה מהר"ם. ואי בעית אימא גמרא דהך תשובו' המהר"ם מייתי נמי בתשובות מיימוני לספר הפלאה תשוב' מתחלת תשובת רב נטרונאי בר אהילאי וכו' ע"ש באורך ובסוף מייתי ראיה ממתני' דנזיר דף י' ע"א אמר אמרה פרה וכו' א"ר יהודה וכו' באומר פרה זו עלי קרבן וכו' ש"מ דנעשית קרבן באסמכת' ע"ש. וקשה מ"ט מייתי מקרבן דר' יהודה בסיפא ולא מנזירות דת"ק דב"ש וב"ה ברישא. ותו קשיא סתירה ממשנה זו דליכא אסמכתא בנזירות אהא דר' טרפון פרק זה בורר הנ"ל. אלא ע"כ צ"ל דת"ק דהך דאמרה פרה היינו ת"ק דפליג נמי אר' טרפון הנ"ל בנזיר דף ל"ב ע"ב ואנן כר"ט קיי"ל ומשום הכי מייתי מסיפא מרר' יהודה דאיהו הוא אמר התם משם ר' טרפון לא ניתנה נזירות אלא להפלאה ויש אסמכתא ואפ"ה ס"ל דפרה הוה קרבן וע"כ היינו טעמא משום דבקרבן שייך כמסירה המועיל בהדיוט משא"כ בנזיר שהוא רק מניעה שלא ישתה יין הו"ל כתענית ואית ביה אסמכתא. וזה ברור לפענ"ד. ולפי"ז הא שמסיים בש"ע אם יצילנו ד' מצרה הוא דלא כמרדכי דהרי הוא מייתי בב"ק ראיה מאם יהיה אלקים עמדי דיעקב כמ"ש הסמ"ע הנ"ל ואי איתא דס"ל נודר בעת צרה שאני מטעם שכ' המג"א ס"ק י"ז וכן הוא בלבוש א"כ אין ראיה מיעקב דמועיל אסמכתא וכן מקרא אם נתן תתן העם הזה בידו והחרמתי את עריהם דשאני התם דגמר ומקנה אלא ע"כ דלא ס"ל להר"מ סברת המג"א סקט"ז הנ"ל. וא"כ לפי מה שהוכחנו דבתענית כל אנפין שווין דשייך אסמכתא. א"כ אפי' נודר בעת צרה לא יועיל להמרדכי דהרי מוכח דלית ליה סברא דגמר ומקנה. אלא שהב"י נקט בזה חומרא דהרי"ו אבל להמרדכי אין ה"נ דאפי' בעת צרה לא יועיל אסמכתא לענין תענית וקרא דאם יהיה אלקים עמדי התם נדר להיות המצבה בית אלקים ולעשר כל אשר יתן לו ובכהאי גוונא מהני כמסירה המועלת בהדיוט ואין ראיה מזה לתענית. וכן אם נתון תתן והחרמתי את עריהם שחרם העיר הוא חרמי גבוה. ומסולק קושית הט"ז ס"ק י"ז ודו"ק היטב ועיין בפנים במרדכי פרק שור שנגח ד' וה' סימן מ"ד ועיין נקודת הכסף ביו"ד סימן רנ"ח ועיין היטב בנמ"י פ' מי שמת אמתני' אם ילדה אשתו זכר יטול מנה וכו' ע"ש: