במג"א סק"א אפילו קודמ הקרבנות, נ"ב התפלה בפה:

(שם סק"ד לזרע יעקב). נ"ב עיין ח"ס או"ח סי' קס"ח [שם כ' על דברי המג"א דאדום נקרא זרע יצחק ושוב כתב דבירושלמי מייתי מדאמר הקב"ה ליצחק לזרעך אתן את הארצות האל ולעשו לא נתן ודחה זה דהרי נתן לו באמת קיני וקניזי וקדמוני. ותמוה בעיני הרי ש"ס ערוך הוא בפסחי' דף קי"ט ע"ב עתיד הקב"ה לעשות משתה ביום שיגמול חסד לזרעו של יצחק וידוע שאין עשו בכלל וא"כ מוכח מלשון חז"ל דזרעו של יצחק הוא ישראל דוק' וכן מוכח מלשון הקרא ביום הגמל את יצחק דקאי אהיום שיגמול חסד עם יצחק וא"כ אין לעשו זכות בזה שאינו נכלל במשמעות יצחק וזרעו. ואין לדחות דמקצת זרעו קאמר ולעולם עשו נמי נקרא זרעו א"כ בקיצור הוה ליה לדחות הראי' מן הירושלמי. אלא ע"כ אין זה במשמעות הלשון וצע"ג לכאורה וקצת יש לדחות דהש"ס דפסחים קאי אלעתיד לבוא ואי כבר נתקיים ואין שריד לבית עשו ועיין בע"ז דף י' ע"ב משא"כ עכשיו בתפלתינו יש לחוש שיהי' עשו בכלל]:

(שם ולא כל יצחק). נ"ב צ"ע בכל זה במ"ש הרמב"ן פרשת דברים בפסוק אחיכם בני עשו ע"ש שכ' בני ישמעאל וקטורה אינם נקראים אחים משום דכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע משא"כ עשוי וצ"ל דס"ל לרמב"ן כמ"ש המג"א דנקרא עכ"פ זרע יצחק והו"ל צד אחוה מכח יצחק משא"כ בני ישמעאל וקטורה. ובתשובת יעב"ץ ה"א סי' קמ"ד כתב לזרעו תזכור קאי אאברהם שהזכיר בתחלה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו ועל זה אמר לזרעו של אברהם תזכור ואין עשו בכלל, ונכון הוא אך מה שכתב עוד דאין הפסד אם מתפללים גם על אומות העולם ביום הזה ומייתי ראיה מוגם את נח באהבה זכרת להרבות זרעו ואין זרע אברהם בכלל זרע נח כמבוארבמס' נדרים דף ל"ט ע"ב. וכמה תשובות בדבר חדא דזה אינו תפלה אלא שבח להקב"ה מה שהיה. ועוד אז עדיין לא נולד אברהם והיה בכח שֵם בנו של נח ונקרא שפיר להרבות זרעו. ועוד שאני אוה"ע מאדום דכתיב ולאום מלאום יאמץ. ועוד א"כ יהיה גם עמלק בכלל זרע יצחק ואנחנו מצווים למחות שמו ועוד צלע"ג הא עשו נשא מבני שעיר החורי ומבנות ישמעאל והא אפי' אם ישראל הנושא גוי אין בנו מתייחס שוב אחר אברהם מכל שכן עשו. בשלמא קרא כי ביצחק ולא כל יצחק איצטריך למעוטי עשו גופא והש"ס דנדרים נמי אי לאו קרא הוי אזלינן אחר לשון בני אדם שקוראין להם בני עשו וזרע אברהם. אבל לקושטא דמלתא לא ידענא אם הוא זרע יצחק כלל ועיין בש"ס סנהדרין דף נ"ט ע"ב ובמהרש"א שם וצ"ע: