Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 89
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
במג"א מ"מ כ'. נ"ב הא לך כללא דהאי חושבנא אם תחשוב י"ב שעות מעמוד דשחר עד צאת הכוכבי' ובהם מ' מילין לכ"ע יגיע לכל מיל ח"י מינוטין אך הרמב"ם מחשב י"ב שעות מהנץ החמה עד השקיעה לבד ואי ס"ל מעמוד השחר עד הנץ החמה ה' מילין וכן משקיעת החמה עד צאת הכוכבים נמצא לא יהיה מהנץ עד השקיעה רק ל' מילין ובהם י"ב שעות יהי' כ"ד מינוטין לכל מיל וזהו כמ"ש התוס' יו"ט בשמו פרק ג' דפסחים. אבל האמת הוא דס"ל להרמב"ם כמ"ד מעמוד השחר עד הנץ החמה ד' מילין וכן משקיעה עד צאת הכוכבים ונשאר מהנץ החמה עד השקיעה ל"ב מילין ובהם י"ב שעות עול' לכל מיל כ"כ מינוטין וחצי והוא העיקר. וכן פסק החק יעקב סי' תנ"ט. ומ"ש הרמב"ם לענין תפלה מעמוד השחר עד הנץ החמה הוא שעה וחומש י"ל עפ"י מ"ש התוס' כפסחים דף צ"ד ע"א ד"ה ר' יהודה דאע"ג דמתחלת השקיעה הוי ד' מילין מ"מ ג' רביעי מיל האחרונים שכבר נכנסה החמה בתוך עובי הרקיע נקרא בין השמשות ועיין גם בלשון התוס' פ' ב"מ ע"ש וא"כ ה"ה בעמוד השחר תלתא רביעי מיל הראשונים מתחיל' יציאת החמה אין ראוים לתפלה כלל ותלת' רביעי מיל הם קרובי' לי"ח מינוטין כשתסיר זה מד' מילין נשאר שוה חומש בקירוב וגם הרמב"ם פ"ג דפסחים ס"ל לומר דהתם בש"ס יהיב ריש לקיש לקמיה אמוראי שיעור חימוץ כמגדל ננוה לטבריה שהוא מיל והנה מגדל ננוה וטבריה עיין בר"ן ואפשר לשער בהם והשתא אי ס"ד שהשיעור ההיא הוא מיל קטן וכ"ב וחצי מינוטין א"כ עולא ורבא דפסחי' דף צ"ד פליגי אדריש לקיש דלדידהו הוי מיל כ"ד מינוטין וכל כי האי הו"ל להש"ס למימר ופליגי אדריש לקיש, אלא ע"כ מננוה לטבריה נמי הוי כ"ד מינוטין וריש לקיש קא קרא ליה מיל ראיהו תנא נמי בקדמ' וחשוכא כהני רבנן דפרק מי שהיה טמא. והשתא ניהו דלענין מיל לא קיי"ל כוותיה מ"מ בשיעור חימוץ לא פליגי דהוי כממגדל ננוה דהיינו כ"ד מינוטין דהיינו ב' חומשי שעה ועיי"ש היטב ודו"ק. אמנם עתה מצאתי בספר קדמון הנקרא כפתור ופרח דמייתי ליה בעל התוס' יו"ט ריש פ"ז דשביעית ע"ש היטב בב"י או"ח סוף סי' י' ובספר הנ"ל פ' י"א ד' ס"ח ע"ב בד"ה נשוב לירושלים וכו' כ' מירושלי' עד עזאזל כשלשה שעות עכ"ל. והנה הרב ז"ל ראה וידע ומדד בדקדוק גדול והוא ק"פ מינוטין ובהם עשרה מילין לר' יהודה ר' יוסי ביומא דף ס"ז ע"ב. א"כ ע"כ אין המיל יותר מן י"ח מינוטין ודלא כהרמב"ם והנסיון והחוש לא יתכחשו ואולי נאמר ארץ צבי כתיב בה כן צ"ל ג"כ במ"ש שם סי' ע"ב עולה רוחב ארץ ישראל רק וכו' וגם כן ארץ צבי כתיב בה:
שם בא"ד נ”ב כה”ג וכיוצא בו פ"ד ע"ב שם ולחנם השיג האליהו רבה ע”ש: