(טז) בְּקַיִץ תקס"ח בָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ לְבֵיתוֹ לִבְּרֶסְלֶב בְּיוֹם רִאשׁוֹן פָּרָשַׁת בָּלָק וְשָׁבַת בַדֶּרֶךְ בִּקְהִלַּת־קֹדֶשׁ יַאנוֹב. גַּם בִּנְסִיעָתוֹ מִלֶּמְבֶּרְג נָסַע דֶּרֶךְ בְּרָאד וְנִתְמַהְמַהּ שָׁם אֵיזֶה זְמַן בְּעֵרֶךְ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת. וְהַדָּאקְטוֹרִים אָמְרוּ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאֹד לִנְסֹעַ מֵחֲמַת כֹּבֶד הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִסַּע כִּי־אִם פַּרְסָה אַחַת בְּיוֹם וְהוּא לֹא חָשׁ עַל זֶה וְנָסַע בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל כַּמָּה פַּרְסָאוֹת בְּיוֹם אֶחָד כְּדֶרֶךְ הַסּוֹחֲרִים הַזְּרִיזִים. וּבְיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ נָסַע בְּהַשְׁכָּמָה מִקְּהִלָּה קְדוֹשָׁה יַאנוֹב שֶׁשָּׁבַת שָׁם, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לֹא יָשֵׁן כְּדַרְכּוֹ. וּבַבֹּקֶר כְּשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר נָסַע מִשָּׁם בִּזְרִיזוּת עַד שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל. וְגַם אַחַר־כָּךְ בְּבֵיתוֹ הָיָה מִתְנַהֵג בְּעִנְיַן אֲכִילָתוֹ שֶׁלֹּא כְּפִי דַּעַת הַדָּאקְטוֹרִים כִּי רָאָה שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ כַּאֲשֶׁר הוֹדוּ לוֹ בְּעַצְמָן בְּפֶה מָלֵא. וְהֶאֱרִיךְ לְסַפֵּר בָּזֶה וְהִזְהִיר מְאֹד לִבְלִי לַעֲסֹק בְּדָאקְטוֹרִים וּרְפוּאוֹת כְּלָל כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן):