איתא (של"ה מס' שבת - נר מצוה) שב"ת ראשי תיבות שינה בשבת תענוג, ולמה שינה דוקא, כי איתא בספרים (זהר ח"ב רד.) שבת אותיות שי"ן ב"ת. כי איתא בגמרא (ברכות סא:) צדיקים יצר טוב שופטן ורשעים יצר הרע שופטן בינונים זה וזה שופטן, וקשה איך שייך ביצר הרע לשון שופטן, אלא אימתי נעשה עליו שופט, כשמתחיל לזכך את עצמו קצת נעשה גם היצר הרע עליו שופט. וז"ש בספרים (פע"ח העמידה פי"ט) ה"שיבה ש"ופטינו כ"בראשונה ראשי תיבות שכ"ה, והם שכ"ה דינין, ואנו מתפללים (תפילת שמו"ע) 'השיבה שופטינו', ב' השופטים, 'כבראשונה', במעמד הר סיני שנזדככה ופסקה זוהמתן מהן, שיהיה עתה גם כן כך שיתמתקו הש"ך דינין ע"י הזדככות (ועם ה' הרי שכ"ה). והצדיק נקרא בינוני, שמצד אחד חסד ומצד אחד רשע, ושי"ן הוא בחינת צדיק, שב' היצרים עם הצדיק עצמו הוא ג' בחינות וזה הג' קוין שבשי"ן, ובת נקרא העובדות, וזהו שכתבו שבת - שי"ן ב"ת, על כן צריך להתקשר העובדות עם הצדיק שנקרא שי"ן, והצדיק הוא השי"ת. וז"ש בספרים (פע"ח השבת פי"ח) שמגיע עד נצח שבהוד, כי ההודאות וניצוח צריכין להתקשרות, כי אי אפשר להתקשר כי אם בניצוח והודאה שמנצח את עצמו ומודה לו. וזהו (ישעיה נח, יד), והרכבתיך על במתי ארץ שהרכבתי אותך עד המדרגה שמגביה הארציות דהיינו נצח והוד הנ"ל.

והנה בשבת צריך להתקשר בשרשו, וצריך להיות מקושר כל היום, אך מחמת שנחלש צריך לסעודה לשון סעד, והסעודה עצמה היא עובדא, וגם צריך לשינה, ובזה מחליף המוח אצל השי"ת ששולח לו מוח חזק ובריא, נמצא שההשתנות המוח בשבת תענוג: