בענין פרנסה אמרו רז"ל (קידושין פב:) חיה ועוף שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסין שלא בצער אני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין וכו', אלא שהריעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי. הנה כשאדם רוצה לעשות תשובה לפנות לבו לזה, לא ידאג כלל בשביל שיבוטל ממלאכה מחמת זה כי בודאי יזמין לו השי"ת הצטרכותו, וגם השכל מחייב זה, שאם לא כן איך צוה הבורא יתברך (מלאכי ג, ז) שובו אלי, הלא יכול להיות שימות ברעב בלא תשובה, והאיך לא יהיה לאדם בטחון על זה ועל חי החיים שמחיה את הכל, הלא נראה בכל המעשיות שאדם עושה לא ירא להתחיל המעשה פן ימות, אלא חיותו מובטח ברחמי הבורא יתברך, וגדולה מזו אמרו רז"ל (ברכות סג ע"א בע"י) גנבי אפום מחתרתא רחמנא קרי, הרי אפילו כשהולך לעבירה גם כן הוא מובטח בהשי"ת, ועל אחת כמה וכמה כשרוצה לשוב להשי"ת, על כן יבטח בהשי"ת, בטחון הוא לשון התחברות: