השי"ת הוא אין סוף ונתעטף את עצמו בהלבושים, לשון (בראשית לא, מב) והעטופים ללבן, הלבנות נתעטף כדי שיהא לנו בו תפיסה ע"י האותיות המחשבה שיוכל לשער בהם גדלות הבורא. ה' בצאתך משעיר (שופטים ה, ד), פירוש אף לאחר היציאה אי אפשר שיהא לנו תפיסה אלא ע"י האותיות שנקראו שיעורים. ואותיות הדיבור נקרא אספקלריא שאינה מאירה, שהם רק כלים ולבושים בלא אור, ונקרא שמות מלשון שממה, ונקרא עור בע'. ואותיות המחשבה נקרא אספקלריא המאירה, ונקרא נהורא, שהחכמה מנהיר בהם תוך ההבנה כי הם ריעין דלא מתפרשין, ונקרא אהרן - א' נהר, פירוש החכמה מנהיר. ואותיות הדיבור אין יכולים להתקשר בשרשם אלא ע"י הבינה, וזה סוד (זהר ח"א ב.) אמא שואלת מנהא לברתא, וז"ש (בראשית לז, יא) ואביו שמר את הדבר, אביו זו חכמה, ממתנת שיומשך מחכמה האור עד הדיבור, וזה צירוף א"ת הנ"ל. וזה פירוש (איוב לו, ב) כתר לי זעיר, כתר הוא לשון המתנה, שצריך מעט להמתין שיומשך אור מחכמה לדיבור: