ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו', ששת ימים תעשה וגו' וביום השביעי שבת וגו' (שמות לה, א-ב). הנה מחמת עון העגל בא לישראל שכחה מהשי"ת, ולכך הוצרכו להיות להם עלייה ע"י משה שהיה סוד הדעת (ע"ח של"ח פ"ו) מחובר בהקב"ה. וז"ש (תהלים צב, א) מזמור שיר ליום השבת, ראשי תיבות למשה (פע"ח השבת פ"ח). וזהו 'כל עדת' הוא סוד הדעת בחינת משה. 'ששת ימים תֵּעָשה מלאכה', פירוש כי איתא בספרים (שער המצוות פרשת בא) מלאכה גימטריא אל אדני, והמלאכה בו' ימי המעשה רומז לבנין המלכות, והנה אמרו (פדר"א פ"ג) אין מלך בלא עם, ומחמת זה שיהיה לך דביקות גדול בהשי"ת אז תעשה המלאכה מאליה ממילא, ואז כשיבוא יום שבת ישרה עליך השי"ת ממילא: