הנה הקב"ה ברא זה העולם בהויה שהוא התפארות ובאלהים שהוא הדיבור, כי אם תקח מאלהים י"ה יהיה אלם בלא דיבור, וע"י י"ה שהם המוחין בא הדיבור. והנה איתא (בראשית א, יד ברש"י) אור של ו' ימי בראשית שמשו בערבוביא, פירוש כי יש אלהים ואלהי האלהים, כי יש גבורה שהוא לקיום העולם כדי שלא יחברו עצמם להרע על כן ברא מדת היראה, וזהו (תהלים מו, ו) 'אלהים בקרבה', פירוש שברא הגבורה בזה העולם, 'בל תמוט', פירוש שלא ימוט שהוא לקיום העולם, ויש אלהים שהוא גבורה שמקרב האדם להויה שהוא התפארות, וזהו פירוש שמשו בערבוביא. וזהו (שם) 'אלהים יעזרה לפנות בוקר', פירוש שהגבורה עוזרת להאדם שיכול לפנות עצמו לבקר, פירוש להקב"ה. וזהו (שם קיט, פט) 'לעולם ה'', פירוש שרצה שההויה יהיה בזה העולם, על כן 'דברך נצב בשמים', פירוש ברא מדת היראה: