זה הכלל, שצריך האדם תמיד התקשרות עם הצדיק, פירוש שיכלול עצמו תמיד עם כל אחד ואחד שהוא מבין בו שהוא מחובר עם הרצון של הקב"ה, דהיינו שאין רצונו נוטה רק לעשות רצון הבורא יתברך, יתקשר את עצמו תמיד עמם בשעת תפלה, וזהו התכללות העולמות זה בזה, מלשון התקשרות, ו'זה' נקרא צדיק, כמו (קהלת יב, יג) כי 'זה' כל האדם. וזהו (אסתר ב, יג) ובזה הנערה באה, אפילו מי שהוא מנוער מן המצות יכול לבוא לפני המלך הקב"ה אך אם הוא מקושר ב'זה' שהוא הצדיק, מחמת התקשרות זה יכול לבוא הנערה כו':