אנו אומרים (בתפילת שמו"ע) מוריד הטל בקיץ, הטל לשון טליא, מחמת שאנו צריכין להגביה החיות מה שירד לארציות, וז"ש (שמות יב, ב; זהר ח"ב קפו.) 'החודש הזה לכם', ניסן הוא דילכון, פירוש לעורר מיין נוקבין, אז 'ראש חדשים', מחמת זה יבא לכם הראש, ר"ל מאין סוף, וחדשים ר"ל התחדשות השכליות. ותשרי הוא דילי (שם), ר"ל אז כשמגביה מן הארציות אנו מעוררין השפעה למטה. וזהו שאנו אומרים בחורף משיב הרוח ומוריד הגשם, שגשם הוא רחמניות, שמחמת חסדו הוא מצמצם ומגשם את אורו כביכול למטה: