כתיב (משלי כה, כה) ושמועה טובה מארץ מרחק, פירוש דאיתא (ב"ר נו, ב) לא נגאלו ישראל ממצרים אלא בזכות השתחויה, כי כשאדם מכניע החומריות הוא נקרא השתחויה, וזה פשוט כשאדם מחובר להגוף זה נקרא מיצר, וכשהוא מחובר להבורא יתברך שם רחבות גדול. וזה פירוש הגמרא לא נגאלו ישראל ממצרים - ממיצר ים שהיה להם, אלא בשביל שהיו מכניעים עצמם תחת הבורא יתברך ועל ידי זה היה להם גאולה, וממילא כל אדם שמכניע החומר שלו תחת אהבת הבורא אזי ניצול מכל מיצרים ונמשך לו רחבות.

וזהו פירוש 'ושמועה טובה' מלשון (ש"א טו, ד) וישמע שאול, פירוש אם רוצה אדם להשמיע אליו, ישוב 'מארץ מרחק', צריך להתרחק מארציות שלו. או יש לומר 'ושמועה', אם רוצה לדבק 'לטוב' דהיינו להבורא, 'מארץ מרחק', צריך להתרחק מארץ: