בבל שמבלבל את הכל (עי' סנהדרין קט. וברש"י). וז"ש (תהלים קלז, א) 'על נהרות בבל', על האורות שבגוף וחומרו שנתערבו טוב ורע. 'שם ישבנו גם בכינו', ר"ל המשכה כמו (ב"ר ה, ד) מים תחתונים בוכים, הפנימים שנקרא ציון יהיה זכר, שנפנה אל הפנימיות, שמקבל נקרא שיר. וזהו 'על ערבים בתוכה תלינו' כשאנו מסתכלים בתוכה 'תלינו כינורותנו'. 'איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר' (תהלים שם ד), זה הגוף, ושמא ניפול בארצות ונתרחק מהקדושה: