כתיב (תהלים קיב, ד) זרח בחושך אור לישרים חנון ורחום וצדיק, ומשה אמר תחילה רחום ואחר כך חנון, כדכתיב בשלש עשרה מדות (שמות לד, ו), וי"ל שאנו בהיפך מהבורא יתברך, שהוא משפיע לנו מעילא לתתא, ואנחנו מעלים את החיות להבורא יתברך מתתא לעילא. וז"ש (בראשית א, לא) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד, וכתיב (דברים ל, טו) ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב את כו', משמע שיש גם כן רע, הא כיצד. אלא שכך פירושו, באמת הוא כולו טוב, שמטוב לא יצא רע, שהשי"ת הוא כולו טוב, אלא שהוא שופע כל כך במקום נמוך, שלפנינו שהבנתינו מועטת ומוחינו חלש שאם היינו הולכים אחריה אזי הוא לפנינו רע, שאנו יכולין להפריד את עצמנו חס ושלום מהבורא יתברך, כמו שיש דבר מאכל ערב שהוא מבלה את האדם, שבאמת הוא טוב אבל לפניו הוא רע. וז"ש הנני נותן לפניך את הטוב ואת הרע, פירוש לפניך הוא רע אבל באמת הוא טוב.

וז"ש (תהלים קו, א) הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, פירוש שתראה להתחבר אל טוב שהוא 'לעולם חסדו', אבל לא אל טוב שהוא לפניך רע, דהיינו גשמיות שעכשיו דומה לך שהוא טוב אבל יהיה לך אחר כך רע, שיוכל להפריד את עצמו מחמת זה מהבורא יתברך: