והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל, ויהי ידיו אמונה (שמות יז, יא-יב). הרשימה של מעלה ממשיכין אותו תמיד ואין מניחין אותו ליפול, וזה נקרא אמונה וזה (זהר ח"ג קכח.) עתיקא דעתיקין, הצמצומין נקראו כן. וזה (ישעיה כג, יח) מכסה עתיק. והנה (דברים ו, כה) צדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות, קב"ה כביכול ברא העולמות עד עולם העשיה בשביל ישראל, שראה את המעשה אשר יעשון להתענג בהם והיה לו שמחה, וזה המשכה מאב, ו"ה הוא עשיה של בן, י"ה הוא התענוג של אב: