מהר"ן שפירא ברש"י ונותן דמים מי שהעיר שלו ר"ל מי שיש חלק בהעיר לאפוקי הדרים שם בשכירות שאין להם בתים בתוכה שאותן ודאי אינם נותנין לזה וק"ל ובזה א"ש מה שמתרץ אח"כ בגמ' וברי"ף דכאן מיקרי קדירה דבי שותפי וכו' וכלשון רש"י שם:

מהר"ם דסבירא להו דעל המזיק להרחיק ואפי' דלאו גיריה וקאמר איהו על הניזק להרחיק אלא משום טעמא דגיריה בעי מזיק לארחוקי כי איתניהו וכל הני דפירקין עם חרדל ומשרה כולהו גיריה נינהו לבד מאילן דהזיקו לאו מהשתא אלא לאחר זמן ורי"ף ז"ל בפנים הוא מדמה חרדל ומשרה לאילן וא"צ להרחיק נ' אמה אלא ג"ט בכדי שלא יזיק בגיריה דיליה וכפי' הר"ן ז"ל וכן פסק האשר"י ע"ש:

מהר"ן שפירא ר"ל שעשה בתוך שדהו משרה ואח"כ מכר חצי שדה שלו והלוקח בא לזרוע בו ירק סמוך לו וה"ה איפכא אם מכר את חצי שדהו עם המשרה שבתוכו והיינו כפי' ריב"ם לעיל בתוס' בדף י"ח אלא דכאן איירי במעכב את המשרה לעצמו והלוקח בא ליטע לירק בתוך השדה שקנה ממנו וזהו שמסיק ואע"ג דלא קי"ל כרבנן אלא אע"פ שאינו רוצה ליקח וכו' ר"ל שאין הלוקח מרוצה במה שיש להמוכר משרה סמוך לשדה שלו כי הוא רוצה ליטע ירק ורוצה שיתרחק המוכר אפ"ה א"צ להרחיק וכו' מיהו כיון דמודה ר' יוסי בגירי נפקא לן לענין דינא בלוקח בית וכו' וזהו שמסיק הנ"י בדבריו: