ד"ת התוס' חילקו דהכא מיירי בחלוקה והתם בתביעת ממון שיש לאחרים עליהם ואחרים כתבו דההיא מתני' דהנזקין איתא בתוספתא דתרומות פ"ק אין אפוטרופסין רשאין לחוב ולזכות אא"כ נטלו רשות מב"ד ולפי תוספתא זו משמע דליכא חילוק בין חלוקה לתביעת ממון אלא שאם נטלו רשות מב"ד כי הכא יורדים לדון לחוב ע"מ לזכות ואם לא נטלו רשות אינם רשאים לא לחוב ולא לזכות ולענין מה שכתב ואם חבו חבו יש מחלוקות בין הראשונים הרמב"ם והראב"ד עי' הלכות נחלות פרק אחרון. תם בן יחייא:

מהר"ם אין החלוק במ"ם ונו"ן אבל במה שגורס ב"ד מעמידין להם אפוטרופוס ובוררין לשון רבים [ולמקצת נוסחאות ובורר לשון יחיד] והכי איתא בהדיא במרדכי:

ד"ת וכן כתבו בתוס' הא דטעו וכו' ה"ה דמצי למימר הא דטעו בשתות והא דטעו בפחות משתות ולא איצטריך לומר יכולין למחות ברוחות גנ"י:

ד"ת ויש מפרשים דהכא רבא דידיה והתם משמיה דרביה וכן כתוב בתוספות וזוהי דעת רבינו האי בשערים שלו. תם בן יחייא:

וכבר השיגו התוספות על רש"י והכריחו כגירסת האלפסי ז"ל גנ"י: