מהר"ן שפירא אין רשאין לעבור עליו וכו' כן הוא הגירסא גם בהרא"ש וזהו שכתב הראב"ד במיי' סוף הל' רוצח וז"ל פי' אין חביריו רשאין לדרוס עליו ולעבור אבל אם נפל רשאין ודוקא בחמור אבל באדם לא עכ"ל וכ' עליו הכ"מ ותמיה לי שיהי' להם רשות לדרוס על החמור שנפל שאפשר שימתוהו בדריסתם ול"נ דה"פ שאינם רשאים לילך להם ולהניחו כל זמן שלא נפל וכו' ונראה דהראב"ד דקדק לשון לעבור עליו לכן פי' כן. ותמיה' הב"י יש לי ליישב דהא ודאי הברייתא מיירי בשאין יכולין לסלק מן הדרך כלל ואין להם לנטות וכן בשני ספינות דאיירי להדיא שאין להם דרך לנטות ה"נ מיירי בהכי וכיון דנפל חשבינן ליה כפושע שהיה לו ליזהר כפרש"י ולפיכך רשאין לדרוס עליו בהליכתן לדרכן. ומיהו הטור סי' רע"ב כתב אין חביריו רשאין להקדים ולעבור מעליו וכו' נראה להדיא כוונתו כפי' הכ"מ: