אמר רב יצחק בר חנינא אמר רב הונא הכל משהין בפני כו' עד חזאי רוח צרעת דפרחה עלי'. ומכאן יש ללמוד דסכנה היא לו ודנין אותו כעוברה שהריח' דלא סוף דבר עובר' אלא אפילו אינש דעלמא ואורחא דמלתא נקט וכאן וכאן מאכילין אותו הקל הקל ראשון עד שתתישב נפשו. הא דאמרינן אבל כופה ליתן תבן לפני בקרו ואע"פ שאמרו במסכת נדרים שאם נדר' שלא ליתן תבן לפני בקרו אינו יכול להפר. התם הוא במקום נדר דאע"ג דבעלמא כופה אהא עיקר שעבודא ליתי' אלא אשבע גופי מלאכות אבל שאר דברי' קטני' אע"פ שהיא חייבת לעשותן אינו עיקר השעבוד שלא יחול הנדר עליהן:

התלמידים יוצאין שלא ברשות איבעיא להו ברשות כמה ברשות כמה דיהב' לי' איהי רשות' אלא אורחא דמלתא כמה כלו' בשנתנה לו רשות סתם מן הסתם כמה הוא פטור. ומהדרינן אמר רב חדש כאן וחדש בביתו שנאמר הבא ויוצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה שהיו הממונים לפרנס את המלך י"ב ששה מפרנסי' אותו בימות החמה וששה בימות הגשמים. וכולם מנו במקומן שנים והם מפרנסי' אותו כסדר הזה שהיו חדש אחד בביתם וחדש עם המלך ודרי' ליה מדכתי' הבאה והיוצאת ור"י אמר חדש כאן ושנים חדשים בביתו שנאמ' חדש יהיו בלבנון ושנים חדשים בביתו: